חוק איסור לשון הרע נועד להגן על כבודו של אדם ועל שמו הטוב באמצעות איסור על פרסון שעלול להשפילו ולבזותו. פרסום לשון הרע עשוי להיות עבירה פלילית ועוולה אזרחית.
עבירה פלילית- נדרש פרסום לשני בני אדם או יותר עם כוונה לפגוע.
בעבירה פלילית לפי חוק לשון הרע רשאי הנפגע להאשים את המפרסם בעצמו על ידי הגשת קובלנה לבית פלילית (ניהול הליך פלילי על ידי אזרח ולא על ידי המדינה)
עוולה אזרחית – לא דורשת כוונה לפגוע ואין חשיבות למניע של המפרסם (נדרש פרסום לאדם אחד או יותר מלבד הנפגע).
איך יודעים האם קיימת עילה להגשת תביעה בעוולה של לשון הרע?
ככלל, צריך שיתקימו שני דברים: "פרסום" ו"לשון הרע".
לשון הרע מהו?
לשון הרע הוא דבר שפירסומו עלול לפגוע באדם באחת הדרכים המפורטות (אין הכרח שתיגרם פגיעה בפועל):
– להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז, או ללעג מצדם;
– לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
– לפגוע באדם במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או מקצועו;
– לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;
פרסום מהו?
פרסום בעל פה, בכתב, בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.
פרסום לשון הרע הוא אחד מאלה:
– פרסום הממוען לאדם שאינו הנפגע והגיע לאותו אדם או לאדם אחר שאינו הנפגע.
– פרסום שנעשה בכתב ועשוי היה (אין הכרח שהפרסום בכתב הגיע לאדם בפועל), לפי
הנסיבות , להגיע לאדם שאינו הנפגע . (לדוגמה גלויה חשופה שנשלחה בדואר).
לדוגמה:
פרסום ברשת:
- פייסבוק: שיתוף פוסט (share) – פרסום / סימון לייק לפוסט – לא פרסום.
- טויטר: ציוץ חוזר (retweet) הוא פרסום / סימון לב לא פרסום.
- פורומים: התבטאויות בתוך פורומים יכולים להוות עוולה של לשון הרע.
- מומלץ לעשות צילומי מסך של ההתבטאות הפוגענית במידה והיא "תיעלם" לפני שתספיקו לעשות משהו.
פרסום במקום העבודה:
במקרים בהם עובד נחשף להוצאת לשון הרע במקום עבודתו ע"י המעסיק.
לדוגמה: שליחת מיילים לממונה על העובד תוך הצגתו באור שלילי
הודעה לאדם אחר או שיחה (מעסיק אחר או אנשי קשר ולקוחות) בהם הושמץ העובד לשעבר יכולים להיחשב כהוצאת לשון הרע ניתן להגיש תביעה.
הודעה לכלל העובדים כי פלוני פוטר כי נמצא אשם בגניבה – אשמה שאין בה ממש.
במקרים בהם פגע המעסיק בעבודתו של אדם, הנוכחית או הפוטנציאלית ניתן אף לתבוע בגין אובדן שכר.
וגם הפוך – עובד שמשמיץ מעסיק
ביקורות שליליות על בתי עסק:
לקוח לא מרוצה המפרסם את החוויה השלילית שלו בצורה פומבית יכול לגרום לפגיעה באותו בית עסק וישנם מקרים בהם הביקורת השלילית עוברת וחוצה את הגבול מהווה עוולה של לשון הרע. כך כאשר מדובר בהשמצה במדיות השונות תוך שימוש במידע לא נכון בעליל.
במסגרת המשפחה:
סכסוכים בין בני זוג במסגרת הליכי גירושין עלולים להתדרדר להוצאת לשון הרע כדרך לפגוע האחד בשני ובכך אולי לזכות ב"יתרון" כלשהו.
יש לזכור כי במידה וצד נקט בהוצאת לשון הרע כנגד הצד השני, הרי שהוא גם יכול להיות חייב בפיצויים כנגדו וגם להשפיע על הסדר בגירושין הסופיים.
קבוצות וואטסאפ:
השיחה בקבוצות הוואטסאם של העבודה, הגן של הילדים, הבית המשותף ועוד עלולות להוות מקור להוצאת לשון הרע. אמירות שמתייחסות לאדם מסויים או מייחסות לו תכונות המיועדות לפגוע בשמו הטוב עלולות להתגבש לתביעה בגין הוצאת לשון הרע.
ישנם מקרים בהם בנוסף לכותב ההודעה נושא באחריות מסויימת גם מנהל הקבוצה.
אדם קיבל תמונת עירום של אחר והעבירן לחבריו.
להזכיר ולהדגיש: כל פרסום (תמונה או מילים) שהגיעו לאדם אחר זולת האדם שאודותיו התפרסם המידע הפוגעני ייחשב ללשון הרע. במילים פשוטות – הפרסום צריך להגיע לאנשים אחרים חוץ מאותו אדם שעליו התפרסם המידע.
פיצויים
אם הוטלה על המפרסם אחריות (פלילית או אזרחית) רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצויים בסכום של עד 50000 ש"ח ללא הוכחת נזק.
חריג – בהליך אזרחי אם הוכח כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים שבסכום של עד 100000 ש"ח ללא הוכחת נזק. (הסכומים צמודים למדד המחירים לצרכן משנת 1998 ומשתנים מעת לעת, כיום עומדים על סכומים של 80000 ש"ח ו 160000 ש"ח בהתאמה.)
בנוסף לפיצויים יכול בית המשפט להורות בין השאר על הסרת הפרסום, פרסום הכחשה או הודעה מתקנת.
דוגמאות:
"רק" עשיתם SHARE בפייסבוק? יתכן שגם אתם תאלצו לשלם פיצויים
בית המשפט העליון פסק לטובת מקומון שתבע זוג על שיתוף בפייסבוק של תוכן שיש בו משום לשון הרע (רע"א 1239/19 שאול נ' חב' ניידלי תקשורת בע"מ).
ביהמ"ש העליון קובע כי יש לראות בפעולת השיתוף (Share) ברשתות חברתיות (בשונה מ-לייק) כ"פרסום" הבא בגדרי חוק איסור לשון הרע, ואשר עשוי להקים עילת תביעה נגד משתמש המשתף תוכן עוולתי
אז מתי שיתוף יכול לעלות ביוקר?
זוג חוייב לשלם למקומון 5000 ש"ח לאחר שעשו שיתוף בפייסבוק לפוסט שהשמיץ את המקומון.
בפסיקה של בית המשפט העליון נקבע :לחיצה אחת על אפשרות השיתוף בפייסבוק – ה-share – יכולה לעלות לכם כמה אלפי שקלים. גם בקרה בו המשתף לא אחראי על התוכן שנכתב עצם העובדה ששיתף אותו עם ארחים ברשת מהווה לשון הרע ומטילה עליו אחריות כמו האדם שכתב את הפוסט המשמיץ.
יחד עם זאת , בית המשפט מגן על אנשים מפני תביעות לא מוצדקות כאשר קיימים פערי כוחות גדולים ואשר ניתן לכנותן גם כ"תביעות השתקה" .
תביעת השתקה: תביעה של גוף חזק נגד אדם פרטי שכל מטרתה היא להפחידו ובכך להשתיקו).
לדוגמה – תביעה של חנות שכונתית נגד פרסום משמיץ אל מול תביעת לשון הרע של רשת חנויות ארצית גדולה.
בתי המשפט בישראל אשר מנסים לעיתים קרובות להכריע בין דעות לעובדות מנסים למצוא את האיזון , בין פרסום שהוא ביקורת לגיטימית וחוקית ובין פרסום שהוא השמצה בגדר לשון הרע, בין האינטרס של חופש הביטוי ובין פגיעה בפרסום.
