הפקרה אחרי פגיעה – (עבירת פגע וברח) הינה אחת העבירות החמורות ביותר בדיני התעבורה ועונשה הצפוי עומד על שנות מאסר רבות. עבירה זו מתגבשת כאשר הנהג המעורב בתאונת דרכים עם נפגעים, עוזב את מקום התאונה מבלי לברר את מצב הנפגעים, מבלי להושיט להם עזרה וללא לקיחת אחריות בזמן אמת על מעשיו. מאמר זה ידון במהות העבירה ובייצוג המשפטי המקצועי הנדרש לה.
לדוגמא, מ' היה נהג צעיר עם ותק נהיגה יחסית נמוך, בערב שבו התנגש ברוכב אופנוע ונמלט מהמקום. בין אם בשל חוסר ניסיון בהערכת מרחק העצירה מהאופנוע שכבר המתין ברמזור אדום בנתיב נסיעתו ובין אם בגין שיבוש ארעי בשיקול הדעת שמנע ממנו לבלום בהדרגה עד לעצירה מלאה, התוצאה הייתה פגיעה ברוכב האופנוע מאחור והימלטות מהמקום ללא הגשת עזרה.
בפועל, ייתכן שכתב האישום שהיה מוגש נגד מ' היה מסתפק בציון תאונת דרכים בפגיעה קלה בלבד, אם רק היה מזעיק למקום את כוחות ההצלה ונותר שם כדי לסייע לרוכב. אך מכיוון שבפעולותיו של מ' קיים פגם מוסרי חמור, הוא צפוי לעונש שבין 3-7 שנות מאסר בהתאם לפקודת התעבורה.
שלוש דרגות חומרה בעבירות הפקרה
החוק מתייחס לנאשמים בעבירות הפקרה אחרי פגיעה באחת משלוש דרגות חומרה אפשריות, מכוחן ייקבע גם עונשו של הנהג בפועל:
דרגה קלה של הפקרה אחרי פגיעה
נהג שהיה עליו לדעת שבתאונה נפגע או עלול היה להיפגע אדם, היה אמור לעצור במקום או בסמוך אליו כדי לסייע ולהזעיק עזרה. משלא עשה זאת, עונשו הצפוי יעמוד על עד 3 שנות מאסר יחד עם רכיבי ענישה נוספים כמו מאסר על תנאי, פסילת רישיון הנהיגה, קנס כספי, פסילה מותנית ועוד.
דרגה בינונית בעבירות הפקרה
רמה זו כבר מתייחסת למצבים שיש עימם אלמנט של מחשבה פלילית, כך שאדם שפגע או דרס המשיך בנסיעתו מבלי לעמוד כלל על תוצאות מעשיו או בכדי להזעיק עזרה. עבירה זו נחשבת לחמורה ועונשה הצפוי הוא עד 7 שנות מאסר, יחד עם רכיבי ענישה נוספים.
דרגה חמורה בעבירות פגע וברח
במקרה שעבירת ההפקרה גרמה לחבלה חמורה ואף למותו של אדם, העונש הצפוי יכול להגיע עד 14 שנות מאסר לצד רכיבי הענישה הנוספים. יצוין כי רמת חומרה בינונית עד חמורה בעבירות הפקרה אחרי פגיעה מחייבות גם את נוסעי הרכב ולא רק את הנהג, החל מגיל 16. במקרה כזה יהיה צפוי הנוסע ברכב לעונש שהוא מחצית העונש שיינתן לנהג.
חובות הנהג בתאונת דרכים
כל נהג שהיה מעורב בתאונה, ללא קשר לאשמתו בה, מחויב לעצור באופן מיידי את רכבו, להעניק עזרה מתאימה, לדווח למשטרה על המקרה ולמסור את פרטיו האישיים. תקנות התעבורה קובעות כי רק במקרה של הכרח להשתמש ברכב כדי לסייע או כדי למלא את הוראות השוטר במקום ניתן יהיה להזיז את הרכב. כמו כן, יש להגיש עזרה מתאימה לנפגעים באופן הבא:
- מתן עזרה ראשונה בהתאם להכשרה והיכולת האישית
- הימנעות מכל נזק נוסף לנפגע
- אזעקת שירותי הצלה מקצועיים בהתאם לנסיבות: אמבולנס, משטרה ומכבי אש, תוך מסירת מיקום מדויק, שם מלא ופרטים נוספים.
- המתנה במקום ולצד הנפגע עד הגעת שירותי ההצלה
- אם המקום לא מאפשר פינוי של הנפגע באמבולנס, יש לפנותו ברכב מתאים אחר לתחנת עזרה ראשונה הקרובה ביותר, רופא או בית חולים.
- יש למסור לנפגע, למעורב בתאונה, נוסע או לשוטר את הפרטים המלאים: שם מלא, מספר זהות, מספר רישיון נהיגה, מספר רכב, כתובת מעודכנת ופרטי פוליסת ביטוח.
יצוין גם כי פגיעה ברכוש (כמו למשל פגיעה ברכב חונה) תהווה עבירה לכל דבר ועניין, אם כי הגדרתה בחוק לא תהיה על סמך סעיף 64א (הפקרה אחרי פגיעה) אלא עבירה בהתאם לתקנה 145 לתקנות התעבורה (תאונת דרכים שגרמה נזק לרכב אחר או לרכוש אחר).
הפקרה אחרי פגיעה מהזווית המשפטית
גם אם אדם נמלט מזירת התאונה לאחר שפגע באדם אחר ולא הסגיר את עצמו, סביר להניח שייתפס בתוך כמה ימים לכל היותר. כיום הודות לאיכון הניידים, מצלמות הדרך והרחוב ושיטות החקירה המגוונות, מביאה המשטרה לפענוח של כ-90% מהמקרים.
מעבר לטעות הברורה שבביצוע העבירה עצמה, יש נהגים שגם בוחרים לטשטש ולשבש ראיות, למשל ניסיון להסתיר את הפגיעה (ניגוב דם, תיקוני פחחות וצבע) או העלמת הרכב (למשל הסתרתו בחניה סגורה אצל חבר או קרוב משפחה) וגם ניסיונות לתאם גרסאות או להמציא אליבי מול בני משפחה, חברים או נוסעים ששהו ברכב בעת המקרה. פעולות מהסוג הזה עלולות לסבך את הנהג הרבה יותר.
היסוד הנפשי בתאונות פגע וברח
לבחירה לבצע הפקרה אחרי פגיעה יש מרכיב פסיכולוגי מובהק. בסופו של יום, מדובר בכניסה מיידית למצב קיצוני ופתאומי, בו לוקחים חלק בהלה ומצוקה רגשית. על פניו הנהג נדרש לקבל ברגע שכזה החלטה גורלית ממש, המכילה השלכות משמעותיות ביותר לעתידו ולא תמיד היא תהיה ההחלטה המתבקשת.
המרכיב הרגשי שגורם לפעולת הימלטות או בריחה נפוץ גם באירועי קיצון פתאומיים נוספים כמו למשל בעת היתקלות בקרב מול האויב או בעת חשיפה לאירוע אלים וקשה. רוב הנהגים המואשמים בעבירות הפקרה הם מי שנוטים לחרדה או שהמבנה הערכי שלהם לוקה בחסר.
חלק מהפוגעים בוחרים בבריחה אינסטינקטיבית מתוך הדחקת הפעולות אותן הם נדרשים לבצע וכתוצאה מבלבול זמני מאבדים את עשתונותיהם בתהליך קבלת ההחלטות ומעדיפים לברוח במקום להתמודד.