פסילת רישיון נהיגה ותקופתה:

לקצין משטרה, מדרגת מפקח, קיימת סמכות לפי סעיף 47 לפקודת התעבורה לשלול מידית את רישיון הנהיגה של נהג, בשלושה מצבים שונים ולשלושה פרקי זמן שונים:

1. פסילת רישיון נהיגה לתקופה של שלושים יום – לנהג שהואשם בעברת תנועה וקיבל על- כך דוח תנועה 
2. פסילת רישיון נהיגה לתקופה של ששים יום – לנהג שהיה מעורב בתאונת דרכים.
3. פסילת רישיון נהיגה לתקופה של תשעים יום – לנהג שהיה מעורב תאונת דרכים קטלנית. במקרה זה, קצין המשטרה חייב לשלול את רישיון הנהיגה

 

א.1. סמכות שלילת רישיון נהיגה ל-30 יום:

סמכות השלילה לשלושים יום במקרה של רישום דוח תנועה מוגבלת למספר מצומצם של עשר עברות תנועה חמורות. להלן פירוט רשימת העברות המפורטת בתקנות התעבורה המקנות לקצין המשטרה מדרגת מפקח סמכות לשלילה מנהלית:

1. אי מתן זכות קדימה על פי הוראת התמרורים 'תן זכות קדימה' ו'עצור' (תקנה 22).
2. נהיגה ברכב תחת השפעת סמים או משקאות משכרים(תקנה 26 (2)).
3. נהיגת רכב כשהרכב נמצא במצב העלול לסכן עוברי דרך (תקנה 27 (א)).
4. עקיפת רכב בדרך שאינה פנויה (תקנה 47 (ד)).
5. עקיפה מסוכנת תוך חציית קו הפרדה רצוף (תקנה 47 (ה) (5)).
6. מהירות שאינה בררת משפט – חריגה מהמהירות המותרת העולה על שלושים קמ"ש בדרך עירונית וארבעים קמ"ש בדרך שאינה עירונית ובתוספת ארבעה קמ"ש לחריגה הנ"ל בשל אי דיוק אפשרי של מכשיר המדידה (תקנה 54).;
7. אי עצירה לפני מפגש מסילת ברזל כאשר המחסום שלפני המפגש "מתחיל להתנועע" לקראת חסימת הדרך או פתיחתה (תקנה 56 (א) (4)).
8. סיכון הולך רגל החוצה במעבר חצייה (תקנה 67).
9. נהיגת רכב כאשר המשקל הכולל של הרכב והמטען המובל בו עולים ב-25% או יותר על המשקל הכולל המותר (תקנה 85 (א) (5)).
10. הובלת חומר מסוכן שלא כדין (תקנה 87).

 

א.2. סמכות שלילת רישיון נהיגה ל-60 יום:

להבדיל מאירוע שבגינו נרשם דוח תנועה, סמכות השלילה לששים יום, במקרה של תאונת דרכים אינה מוגבלת לסוג מסוים של עברות. דוח לקצין המשטרה יש סמכות ושיקול דעת לפסול רישיון נהיגה לששים יום בעקבות כל אירוע של תאונת דרכים, גם במקרה של תאונת דרכים ללא נפגעים. זאת, בתנאי שהקצין סבור שישנן מספיק ראיות להגשת כתב אישום נגד הנהג. ראיות שהן חומר החקירה שיצטבר בתיק המשטרה שיעלה ממנו, לכאורה, כי הנהג נושא באחריות לגרימת התאונה עקב נהיגה רשלנית.

 

א.3. סמכות שלילת רישיון נהיגה ל-90 יום:

כאשר מדובר בתאונת דרכים קטלנית שגבתה קורבן בנפש, חייב קצין המשטרה לשלול את רישיון הנהיגה לתשעים יום. זאת, בתנאי שהוא סבור שישנן מספיק ראיות להגשת כתב אישום נגד הנהג.

הארכת תקופת הפסילה המנהלית ע"י בית-משפט:

הפסילה המנהלית שניתנה על-ידי קצין המשטרהניתנת להארכה על-ידי בית המשפט עד לתום ההליכים המשפטיים, כלומר לפני שהנהג הורשע בדין. לבית המשפט קיימת הסמכות לשלול את רישיון הנהיגה עד תום ההליכים גם כאשר תקופת הפסילה המנהלית תמה. יש לציין, שייתכנו אף מקרים שבית המשפט יפסול רישיון נהיגה של נהג עד תום ההליכים, גם אם אותו נהג לא היה פסול כלל מנהלית.

 

ב. כיצד ניתן לבטל פסילת רשיון נהיגה מנהלית:

ב.1. ביטול פסילה מנהלית בשני המקרים הראשונים – מצב של שיקול דעת:

הנהג שרישיונו נפסל יכול להגיש מידית בקשה לבית המשפט (בעצמו או באמצעות סנגורו) לביטול הפסילה המנהלית. מזכירות בית המשפט תקבע מועד קרוב ככל הניתן לשמיעת הבקשה בהתחשב בתקופת הפסילה.

בית המשפט, בבואו להחליט בסוגיית הפסילה, בודק התקיימותם של שני תנאים מצטברים:

1. האם הפסילה ע"י קצין המשטרה הייתה כדין. אם אמנם הפסילה הייתה כדין, ימשיך בית המשפט ויבדוק
2. האם הנהג מסוכן לציבור בדרך נהיגתו

די בכך, שאחד משני התנאים הללו לא התקיימו כדי לגרום לשופט להיעתר לבקשה, לבטל את צו הפסילה ולהורות על החזרת רישיון הנהיגה מידית לנהג המבקש.

 

ב.1.1. מהי פסילה כדין:

תנאי לחוקיות הפסילה הנו קיומו של שימוע, זכות טיעון, כהלכתו. קצין המשטרה חייב, ככל רשות מנהלית, לאפשר לנהג להשמיע את טיעוניו בנוגע לעברה טרם ההחלטה לשלול את רישיון הנהיגה. יודגש, כי לאחרונה התפתחה פסיקה רבה בנושא הליך השימוע- במקרים רבים הורו בתי המשפט לקצין המשטרה להחזיר את רישיון הנהיגה אך ורק משום שלא התקיים שימוע כנדרש בחוק ובפסיקה, אף על פי שהוכח כי מדובר בעברה חמורה ובנהג מסוכן.

לדוגמה, שופט התעבורה בחיפה, שמואל יציב , הורה על החזרת רישיון הנהיגה במקרה של נהיגת רכב במהירות של 185 קמ"ש במקום 90 קמ"ש, וזאת רק כיוון שלא התקיים לנהג שימוע כדין. ערעור המשטרה על החלטת השופט נדחה בבית המשפט המחוזי בחיפה, על ידי השופט מנחם נאמן.

 

ב.2.1. מיהו נהג "מסוכן לציבור״:

מידת הסיכון של הנהג לציבור תיבדק ע"י בית המשפט בהתחשב בחומרת העברה, במספר השנים שבהן הנהג אוחז ברישיון נהיגה ובגיליון ההרשעות הקודם של הנהג. ריבוי הרשעות קודמות עלול לגרום להתייחסות מחמירה של בית המשפט לנהג כמסוכן לציבור, הואיל וכמות העברות שביצע הנהג מצביעה על אי התחשבותו בחוק ועל כן עלולה להצביע גם על איכותו כנהג. לפיכך, חשוב, אפוא, לשמור על גיליון הרשעות נקי ככל הניתן לבֹא יום פקודה.

גיליון ההרשעות מתייחס גם לעברות הנחשבות לכאורה קלות יותר או מוגדרות "טכניות", דהיינו עברות קנס שאינן נובעות מאופן נהיגה – רישיונות נהיגה שפג תוקפם בתקופה של עד שישה חודשים, נורה שכבתה וכד'.

דוגמה: עבר נקי, רשלנות גבוהה – הרישיון הוחזר

נהג מקצועי, המתפרנס מנהיגה, הואשם בגרימת תאונת דרכים קשה ורישיונו נשלל מנהלית לשישים יום. השופט אליהו מצא, בשבתו בבית המשפט המחוזי בת"א, קבע כי אכן מדובר בנהג אשר התרשל ברשלנות קשה וחמורה, כלשונו. אולם אף על פי כן, התחשב השופט בהיותו נהג מקצועי, בעברו הנקי יחסית מעברות תעבורה ובנסיבות יוצאות-הדופן של התאונה, ועל כן פסק כי מכישלון חד פעמי, אפילו אם הוא חמור, אין מקום להסיק בהכרח שמדובר בנהג מסוכן. לפיכך, הורה לבטל את צו הפסילה המנהלי ולהחזיר את רישיון הנהיגה למבקש. השופט קבע כי די בכך שהנהג ייענש בבוא העת, לכשיורשע, אם יורשע, ועל-כן אין הצדקה להקדים את ענישתו להרשעתו.

 

ב.2. ביטול פסילה מנהלית במקרה השלישי – מצב של חובת פסילה לתשעים יום:

כאמור, פסילה מנהלית חובה ניתנת לנהג המואשם בגרימת תאונת דרכים קטלנית לפני הגשת כתב-אישום הצפוי נגדו. במקרה זה, נטיית בתי המשפט היא שלא להחזיר את הרישיון אשר נפסל לתקופה של תשעים יום על-ידי קצין המשטרה, במיוחד כאשר מדובר בנהג לא מקצועי, נהג אשר אינו מתפרנס מנהיגה. בתי המשפט רואים תקופה זו כתקופת צינון בהתחשב בהלם הנפשי שנגרם לנהג.

עם זאת, קיימת חשיבות ראשונה במעלה להגשת בקשה לביטול צו הפסילה המנהלי, הואיל והגשת בקשה לביטול צו הפסילה המנהלי זוהי הדרך היחידה לעיין בתיק החקירה המשטרתי, סמוך לאחר התאונה ועוד לפני הגשת כתב האישום. שכן, לפי כללי המשפט הפלילי לנאשם קיימת זכות לעיין בתיק המשטרה רק לאחר הגשת כתב האישום.

החשיבות של צעד זה איננה טכנית אלא מהותית ובעלת השלכות לגבי עתידו של הנהג – עיון בעדויות ובדוח הבוחן, אם קיים, יסייע מאוד לעורך דין התעבורה ולמומחה ההנדסי בהכנת הגנה יעילה לנאשם, כמו-כן ישפר את סיכויי הנהג לבטל את הפסילה המנהלית בטרם המשפט. כך, למשל, קיים סיכוי שבית המשפט יורה על החזרת רישיון הנהיגה לנהג למרות התוצאה הקטלנית. זאת אם מתעורר סימן שאלה לגבי הסיכוי שהנהג אכן יורשע בדין, מחד גיסא, ואם מדובר בנהג ותיק שעברו נקי, מאידך גיסא.

נהיגה בזמן פסילה:

נהיגה בזמן פסילת רישיון נהיגה נחשבת כאחת מעבירות התעבורה החמורות ביותר, אם לא מכולן. בתי המשפט מתייחסים אליה כצפצוף על המערכת המשפטית ומי אשר עולה על ההגה, למרות שרישיונו פסול, עלול להיענש במאסר בפועל. זאת באשר אין לכאורה דרך אחרת לכפות עליו לציית לפסק הדין שעל פיו רישיונו לנהוג נפסל מלכתחילה.

 

סוגי פסילות רישיון נהיגה:

1. פסילת בית משפט
2. פסילה מנהלית (בסמכות קצין משטרה לאחר הליך שימוע)
3. פסילת משרד הרישוי
4. פסילה מטעמים רפואיים – מכון הרפואי לבטיחות בדרכים

 

נהיגה בפסילה – אי ציות לחוק

אכן מצוקה קשה שבעטיה הנהג מפר את החוק ונוהג בזמן פסילה, על מנת לפרנס את בני משפחתו ומחשש ממשי לאובדן מקום העבודה, אין בה כמובן בכדי להצדיק את ההפרה הבוטה של החוק. יחד עם זאת, בית המשפט אמור להתחשב במצוקה אליה נקלע הנהג, מבחינת אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי ולהקל בעונש.

ישנו היגיון רב בהטלת עונש של מאסר ולו בעבודות שירות, במקום עונש של פסילת רישיון נהיגה לתקופה ארוכה, כסנקציה כנגד מי שהפר את צו בית המשפט. זאת מחשש שמא אותו נהג, שלא עמד במבחן הקודם ונהג בזמן פסילה, עלול להתייאש, לא לראות את האור בקצה המנהרה ולחזור לסורו, אם ייענש בפסילת רישיון נהיגה לתקופה ארוכה.

שופט בית המשפט העליון בדימוס, השופט דב לוין, אשר כיהן בזמנו כיושב ראש המועצה הלאומית למניעת תאונות דרכים, המליץ (בהרצאה שנשא בסיום כהונתו עם פרישתו לגמלאות), לבתי המשפט להימנע משלילת רישיון נהיגה לתקופות ארוכות, באשר הדבר עלול לגרום לנאשם, אשר לא רואה את האור בקצה המנהרה, להתייאש ולנהוג בזמן פסילה.

מתחם הענישה בגין עבירה זו ינוע בין מספר חודשי פסילת רישיון הנהיגה בפועל, לתקופה העולה על שנה וזאת בנוסף לקנס, חיוב בשירות לתועלת הציבור או בענישה בדמות מאסר בדרך של עבודות שירות ואף, מאחורי סורג ובריח.

יחד עם זאת חשוב לזכור שמי שנוהג כאשר רישיונו נפסל, לא יורשע בעבירה של נהיגת רכב בזמן פסילה וזאת אם לא הוכח כי הודע לנהג שרישיונו נפסל על ידי בית המשפט וכן, שהנהג היה מודע להיותו פסול בעת שנהג.

לעתים, אף אם נאמר לנהג מפורשת על ידי איש משטרה כי רישיונו נשלל והוא מרשה לעצמו לנהוג, עדיין  עשוי אותו נהג לצאת זכאי בדין היה אם יוגש נגדו כתב אישום.

לדוגמא, בזמנו ייצגתי נהג אשר זומן לבית המשפט לתעבורה והואשם בעבירה של נהיגת רכב במהירות מופרזת וחריגה. על אותו נהג, לאור החריגה המשמעותית מהמהירות המותרת ועברו התעבורתי המכביד, הוטל עונש של פסילת רישיון נהיגה בפועל ל- 4 חודשים וזאת בהעדרו.

בהמשך, הנהג נעצר ע"י שוטר וכשהשוטר טען באוזניו כי הוא נוהג בזמן פסילה, השיב אותו נהג, כי אינו יודע על כך ולא קיבל כל הודעה.

בנסיבות אלו זומן אותו נהג לתחנת המשטרה, הוצג בפניו פסק הדין אשר על פיו רישיונו נפסל בפועל ובנוסף החתים אותו השוטר על כך שהוא יודע כי רישיונו נשלל ואסורה עליו הנהיגה.

הנהג יצא מתחנת המשטרה, נכנס לרכבו והחל בנסיעה.

שוטרי התחנה, אשר הבחינו לתדהמתם, בנעשה נסעו בעקבותיו עצרו אותו, אזקו אותו, ולאור זאת הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

הנהג הועמד לדין בבית המשפט לתעבורה, כאשר התובע המשטרתי הדגיש בפני השופט את חומרת המעשה, וציין כי לטעמו משול הדבר כמי שהטיל את מימיו מהמקפצה.

שופט התעבורה ציין בהכרעת הדין כי המדובר במעשה חמור ביותר ובהתנהגות נפשעת, אך יחד עם זאת ובאין מנוס, מצא השופט לקבל את טיעוני ולזכות את הנאשם.

מסתבר כי לא הוכח שהנאשם זומן כדין לדיון שבו נשלל רישיונו בהיעדרו ובנסיבות אלו לא קמה סמכות לשופט התעבורה לשפוט אותו, ללא נוכחותו ולכן פסק הדין בטל מעיקרו.

בסוף הדברים חשוב מאוד לדעת כי מי אשר נוהג בזמן פסילה ומורשע בדין מסתכן לא רק בענישה מחמירה, אלא אף וחמור מכך, אם חלילה יפגע בתאונת דרכים, לא יהיה זכאי לפיצוי ובנוסף, היה אם כתוצאה מאותה תאונה נפגעו אנשים נוספים, חברת הביטוח תדרוש מאותו נהג להחזיר לה את מלוא ההוצאה.