מהן עבירות רכוש?

עבירות של רכוש הן שם סל לכלל עבירות שמהותן גניבה שנעשית מתוך מחשבה תחילה, המטרה של עבירה זו היא בעצם לפגוע או לשלול מאדם את רכושו שלילת קבע, לצמיתות. התביעה חייבת להוכיח את כוונת מבצעה טרם ביצועה. לא למותר לציין, כי עבירות רכוש פוגעות בזכויות הבסיסיות ביותר של האדם, בקניינו הפרטי, לעיתים קרובות גם מהוות סכנה ממשית לחייו, ראו לדוג', מקרה שי דרומי, שם דובר על אדם שירה באחר שפרץ לביתו, בעקבות המקרה והעניין הציבורי שעורר תוקן החוק ל"חוק שי דרומי", לפיו במקרים מסוימים וחריגים בהם אדם זר חדר לביתך שלא כדין ואין דרך אחרת והיורה חש בסכנה לחייו תהיה זאת הגנה טובה עבורו בהצדקת הירי ולא יועמד לדין.

על כן, בתי המשפט מתייחסים בחומרה למבצעי עבירות אלו הפוגעים בקניינו של אדם, בביטחונו, בביטחון הציבור ורכושו. לעיתים קרובות עבירות של רכוש כרוכות במעשי הפחדה, אלימות, איומים, מעשי תחבולה ומרמה. לפיכך, חוק העונשין מפרט ומדרג את סוגי עבירות הרכוש, כגון: שוד לסוגיו, פריצה לבית, לעסק, לרכב, גניבת רכב, גניבה, גניבת עובד ממעביד, החזקת רכוש חשוד כגנוב ועוד. העונש על גניבה "רגילה" הוא עד 3 שנות מאסר, העונש על ביצוע התפרצות הוא עד 5 שנות מאסר, העונש על ביצוע שוד הוא עד 7 שנות מאסר. ניתן לראות כי יש הבדלים בין העבירות והעונשים שיוטלו בגינן, נסיבות ביצוע העבירה כמו גם נסיבותיו של מבצען לרבות סיפור חייו, עברו הפלילי וכיוצ"ב משקל גדול בהטלת העונש הצפוי לו. לפיכך, במידה ונעצרת או הואשמת באחת מהעבירות הללו עליך לפנות לעו"ד פלילי מומחה בעבירות רכוש שיוכל לייצגך באופן המקצועי והמיטבי ביותר על אף חומרת המעשה. ערכו של עו"ד שמגיע מתוך המערכת היודע כיצד לבחון את התיק, לבחון את פעולות החקירה שנעשו ויותר מכך, אלו פעולות הכרחיות לא נעשו, טיב הראיות וחוזקן, ערכו של עו"ד כזה לא יסולא בפז הוא יעלה את סיכוייך שלך לצלוח את ההליך כנגדך באופן מיטבי ביותר. 

נסקור בקצרה את עבירות הרכוש העיקריות:

גניבה

סע' החוק הרלבנטי לעבירה זו הוא סע' 383 לחוק העונשין ועיקרו, גניבה הינה מצב בו אדם מוציא דבר מחזקת בעליו ללא ידיעתו או הסכמתו וכמעשה מרמה, מבלי שנתבעה זכותו בתום לב עבור הדבר שנטל ונשא ומתוך כוונה לשלול את דבר הגניבה שלילת קבע את בעליו. להלן החוק:

383. גניבה מהי?

(א) "אדם גונב דבר אם הוא-.." 

(1) "נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע".

(2) "בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפיקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר".

(ב) "לעניין גניבה לפי סעיף קטן (א) אין נפקא מינה שהנוטל או השולח יד הוא חבר דירקטוריון או נושא משרה בתאגיד שהדבר שייך לו, ובלבד ששאר הנסיבות מצטרפות כדי גניבה".

(ג) "לעניין גניבה-.."

(1) "נטילה- לרבות השגת החזקה" 

(א) "בתחבולה"

(ב) "בהפחדה"

(ג) "בטעות הבעל ובידיעת הנוטל שההחזקה הושגה כך".

(ד) "במציאה, אם בזמן המציאה מניח המוצא שאפשר באמצעים סבירים לגלות את הבעל"

(2) "נשיאה"- לרבות הסרת דבר ממקומו, ובדבר המחובר- הסרתו לאחר ניתוקו הגמור"

(3) "בעלות-  לרבות בעלות חלקית, החזקה, זכות החזקה או שליטה"

(4) "דבר הניתן להיגנב- דבר בעל ערך שהוא נכסו של אדם, ובמחובר למקרקעין- לאחר ניתוקו מהם".

384. "דין הגונב – הגונב, דינו – מאסר שלוש שנים, והוא אם לא נקבע לגניבה עונש אחר מחמת נסיבותיה או מחמת טיבו של הדבר שנגנב".
385. "גניבה בנסיבות מיוחדות- "

(א) "הגונב דבר כמפורט להלן, דינו- מאסר ארבע שנים:"

(1) "דבר המשמש חלק מקווי תשתיות, מיתקני תשתיות או חיבור אליהם, או דבר שמטרתו הבטחת בטיחות הציבור"

(2) "דבר המשמש כלי עבודה או אמצעי להפקת פרנסתו של אדם, ובכלל זה כלים חקלאיים, תוצרת חקלאית, בקר או מקנה, ובלבד שערכו של הדבר הנגנב עולה על 1,000 שקלים חדשים"

(3) "דבר בעל ערך תרבותי, מדעי, היסטורי, דתי או אומנותי"

 (ב) "הגונב דבר שערכו עולה על 500,000 שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים"

390. "גניבה בידי עובד ציבור – עובד הציבור הגונב דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח עבודתו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר עשר שנים".
391. "גניבה בידי עובד – עובד הגונב דבר שהוא נכס מעבידו, או שהגיע לידי העובד בשביל מעבידו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים".

תקיפה לשם גניבה

סעיף 378 לחוק העונשין מתייחס לעבירה: 

"המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה, ולעניין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות"

מעצם של שמה של עבירת תקיפה לשם גניבה ניתן להבין כי היא משתייכת בראש ובראשונה אל עבירות התקיפה יחד עם זאת היא נסקרת בחלק של עבירות הרכוש מתוך הבנה שמהותה הוא רכושי. מדובר בעבירות המשתנות בחומרתן בהתאם לנסיבות המקרה ותוצאותיו, אך בבסיס כולן עומדת הגדרת התקיפה, יש לציין כי המגע הישיר יכול להיות הפעלה של כוח גופני בכל עוצמה ומכל סוג, ואפילו נגיעה קלה, אך כאמור על מנת שייחשב לתקיפה עליו להתבצע ללא הסכמה מצד המותקף. כמו כן, לקביעת עצם ביצוע העבירה אין זה משנה אם המעשה הוביל הלכה למעשה לחוסר נוחות, כאב או נזק גופני. 

עבירות שוד

עבירת השוד מוגדרת בסעיף 402 לחוק העונשין:

(א) "הגונב דבר, ובשעת מעשה או בתכוף לפניו או לאחריו מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות באדם או בנכס כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליה, הרי זה שוד, ודינו של השודד – מאסר ארבע-עשרה שנים".

(ב) "היה השודד מזויין בנשק או במכשיר שיש בהם כדי לסכן או לפגוע, או שהיה בחבורה, או שבשעת השוד או בתכוף לפניו או לאחריו הוא פצע אדם, הכהו או השתמש באלימות אחרת כלפי גופו, דינו – מאסר עשרים שנים".

שוד הנו גניבה הנעשית תוך שימוש באלימות והפחדה. עבירות השוד משלבות פגיעה בזכויות קניין יחד עם פגיעות בחיים, בגוף ובחירות של הנשדד, ומשכך הענישה בגינן גבוהה הרבה יותר מאשר בעבירות גניבה רגילות. עבירות השוד מתחלקות לשתיים, הראשונה היא עבירה כללית של שוד המתייחסת לביצועה של גניבה באופן אלים, והשנייה היא עבירה של שוד בנסיבות מחמירות המתייחסת לשוד מזוין, שוד בחבורה או פגיעה גופנית בנשדד. אדם אשר נמצא אשם בעבירות שוד עומד בפני סיכון עונשי של 14 עד 20 שנות מאסר בפועל.

גניבת חשמל, מים וגז

סע' 400 לחוק העונשין מתייחס לעבירה זו:

"מי שבמזיד או במרמה נוטל או צורך חשמל או מים או גז שאינו זכאי להם, או משתמש בהם או גורם להטייתם או לבזבוזם, דינו – מאסר שלוש שנים".

עבירת נטילת חשמל, מים וגז נמצאת תחת סימן ב שבו מפורטות עבירות מעין גניבה, כגון הסתרת צוואה, גניבת מחצבים, שימוש בכלי שיט או טיס ללא רשות ועוד. אמנם עבירות רכוש טיפוסיות הן עבירות שבהן נוטלים חפץ, אולם החוק גם תופס גניבה של חשמל, מים וגז כדבר שניתן להיגנב. את הגניבה אפשר לבצע באמצעים שונים, כולל התחברות למונה של אדם אחר, שינוי המונה ועוד.

בהוכחת העבירה אין צורך להוכיח יסוד נפשי של כוונה, אלא רק את מודעות הגנב לביצוע הגניבה.

התפרצות (דירה/בית עסק) מהי עבירת ההתפרצות?

התפרצות מוגדרת  ככניסה בכוח, תוך כדי פריצה (שבירה, דחיפה, הרמה), למקום מגורים, בית עסק או רכב במטרה לבצע פשע. עבירת התפרצות היא עבירה פלילית שעונש מאסר של עד 7 שנים בצדה.

סעיף 406 לחוק העונשין מתייחס לעבירת התפרצות למקום מגורים:

"הנכנס למקום המשמש למגורי אדם או לתפילה, או הנמצא בהם, בכוונה לבצע גניבה או פשע, דינו  מאסר חמש שנים " 

"המתפרץ למקום כאמור בסעיף קטן א' בכוונה לבצע גניבה או פשע, או המתפרץ מתוכו לאחר שביצע בו גניבה או פשע או נכנס אליו לשם כך, דינו – מאסר שבע שנים""

"נכנס" – "המכניס לבניין חלק מגופו או מן הכלי שהוא משתמש בו, נקרא נכנס"

"המתפרץ" – "השובר חלק חיצוני או פנימי של בניין, או פתח – במפתח, במשיכה, בדחיפה, בהרמה או בכל דרך אחרת – דלת, חלון, תריס או כל דבר שנועד לסגור או לכסות פתח בבניין או פתח הנותן מעבר מחלק לחלק בבניין, נקרא פורץ"

מה ההבדל בין הסגת גבול להתפרצות?

בעבירת התפרצות יש להוכיח כי המתפרץ נכנס למקום כדי לבצע גניבה או פשע. אם לא ניתן להוכיח כי הנאשם נכנס למקום בכוונה לגנוב או כדי לבצע פשע. לצורך העניין, אדם זר שנתפס ישן במחסן שצמוד לדירה שאינה שלו וטען כי לא היה לא היכן ללון ונכנס למחסן כדי להעביר בו את הלילה יואשם לכל היותר בהסגת גבול. למעשה, זה גם אחד מיסודות העבירה הנדרשים על מנת להרשיע נאשם בעבירה זאת, אם התביעה לא תוכיח "כוונה" לא ניתן יהיה להרשיע בעבירה. 

עבירות רכוש בקשר לרכב:

מה ההבדל בין גניבת רכב לשימוש ברכב ללא רשות (שבל"ר)?

 

סעיף 413 ב לחוק העונשין מתייחס לעבירה גניבת הרכב:

 

(א). "הגונב רכב, דינו – מאסר שבע שנים".

 

(ב). "הנוטל רכב ללא רשות מבעליו, והוא מעבירו למקום אחר או לאדם אחר בנסיבות המצביעות על כוונה  שלא להחזירו לבעליו, אף אם עשה כל אחד מאלה על-ידי אחר, דינו כדין גונב רכב".

 

מדובר בנטילה ללא רשות של הרכב בנסיבות שיש בהן להעיד על כוונה לשלול את הרכב מבעליו שלילת קבע. במדינת ישראל נגנבים מדי שנה אלפי כלי רכב והתופעה מוגדרת כמכת מדינה בתי המשפט בהזדמנויות רבות קבעי כי אין מנוס מלהטיל על מי שעוברים אותן עבירות עונשים קשים ומרתיעים, ולכן פעמים רבות, עבירות רכוש לרבות גניבת רכב, מביאות להטלת מאסר בפועל על העבריין. 

אם כן, מהו שבל"ר?

חוק העונשין מתייחס לעבירת השבל"ר בסעיף 413 ג :

"הנוהג, משתמש או מעביר ממקום למקום, רכב ללא רשות מבעליו, ונוטש אותו במקום ממנו נלקח או בסמוך אליו, דינו – מאסר שלוש שנים; עושה כן ונוטש את הרכב בכל מקום אחר, דינו – מאסר חמש שנים".

בשונה מעבירת גניבת הרכב במקרה של שימוש ברכב ללא רשות, מטרתו של העבריין לכאורה היא להשתמש ברכב ובסופו של דבר להחזירו לבעליו, גם אם עובר העבירה סבור כי "השאלת" הרכב של קרוב משפחתו לסיבוב ברחבי העיר אינה סיפור גדול כל כך, ולכן אין סיכוי שיסתבך מזה, יגלה במהרה כי רשויות האכיפה והתביעה מתייחסות לעבירה זו בחומרה יתרה, במרבית המקרים העונש בנסיבות מקלות לא יפחת מפסילה בפועל לתקופה של שישה חודשים.

מה הענישה בעבירת שבל"ר?

מניתוח הפסיקה העניפה בתחום זה ניתן להבחין בין 3 מצבים עיקריים בנסיבות העבירה המשליכות על חומרת העבירה:

כאשר השימוש ברכב ללא רשות נעשה תחת נסיבות בהן העבריין לכאורה נהג ללא רישיון נהיגה בתוקף וללא רשות הבעלים העונש הינו פסילת מינימום של רישיון הנהיגה למשך 3 שנים בנוסף לכל עונש אחר שיטיל בית המשפט, במקרה זה אין המדובר בנהיגה ללא רישיון בתוקף בשל אי חידוש מסיבות טכניות אלא בנסיבות מהותיות יותר כגון פסילה קודמת או כאשר מדובר בקטין שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה. 

השימוש ברכב ללא רשות נעשה תחת נסיבות בהן העבריין לכאורה נהג כשברשותו רישיון נהיגה בתוקף וללא רשות הבעלים, העונש הינו בדרך כלל פסילת מינימום של 6 חודשים כאמור לעיל. 

אדם שהרשה לאדם אחר לנהוג ברכב שבבעלותו או בחזקתו תחת נסיבות בהן ידוע לו כי זה שנוהג ברכב אינו מחזיק ברישיון נהיגה בתוקף מדובר בעבירת התרת נהיגה למי שאינו מורשה, העונש במקרה זה הינו מאסר בפועל לתקופה של מינימום 3 שנים ואם מדובר בקטין שלא הוציא רישיון נהיגה מעולם העונש מאסר חמש שנים עם או בלי קנס. בנוסף המתיר והנהג בעצמו "יזכו" בפסילה, כלומר, מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של מינימום 3 שנים. מדוע בית המשפט מחמיר במקרים אלו? היות ומדובר בעבירה המסכנת באופן ממשי את שלומו ואת שלום הציבור המשתמש בדרך. 

במידה וזומנתם לחקירה או הוגש נגדכם כתב אישום בגין גניבת רכב או שימוש ברכב ללא רשות אני ממליץ לך בחום לפנות בהקדם לעו"ד פלילי מנוסה המתמחה בתחום עבירות אלו שייסע לך בניהול ההליך הפלילי נגדך, משרדי, שצבר ניסיון רב ומשמעותי בתחום זה מספק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ונאשמים עד להשגת התוצאה מיטבית ביותר עבורך.