חומרת ביצוע עבירת הנהיגה במהירות מופרזת תלויה בעיקרה בהיקף החריגה מהמהירות המותרת, ובהתחשב בדרך בה התבצעה העבירה – בדרך עירונית או בין עירונית.

מטבע הדברים, חומרת העבירה ורמת הענישה עולות ביחס ישיר להיקף החריגה, כאשר בדרך כלל יש החמרה יחסית לגבי דרך עירונית מאשר בדרך לא עירונית.

במידה ונעצרתם, יש לפעול בהתאם לכלי שבו נמדדה המהירות המופרזת המיוחסת לנאשם בדו"ח: מצלמה סטטית או מד מהירות שמופעל ע"י שוטר תנועה.

כאשר מדובר במצלמה סטטית – יש לוודא את קבלת כל התמונות שהמצלמה צילמה – האם אתם אלה שמופיעים בתמונות? עליכם לקבל את המסמכים הרלוונטיים, תעודות עובדי הציבור הקשורות לאכיפה וקיומו של תו תקן למכשיר האכיפה.

כאשר מדובר במד מהירות המופעל ע"י שוטר תנועה – אפשר לנסות לתקוף את מהימנות המכשיר, כיול המכשיר ואת אופן הפעלתו ביחס לכללים שנקבעו בעניין זה – עלולים להיות חורים בגרסת השוטר ויכול להיות שהוא לא פעל בהתאם לתקנות. בנוסף, לעיתים אנטנות בקרבת מקום או גורמים אחרים עלולים להשפיע על אמינות המכשיר וגם אלו דברים שחשוב לבדוק.

כדי לבטל את דו"ח המהירות או להפחית את הענישה, יש להציג את אותן הראיות עליהן נסמכת התביעה המשטרתית בכתב האישום לפני תשלום הקנס.

בעבר די היה לטעון שאתה אינך הנהג שנהג ברכב שמצולם בתמונה, או, במקרה בו המצלמה צילמה רכב נוסף שנסע בצמוד לרכב שלך, מתעורר הספק כי המהירות שנמדדה הינה של הרכב הנוסף ולא רכב הנאשם.

במידה וספגתם דו"ח אך לא אתם אלה שנהגו ברכב באותה עת, עליכם להגיש בקשה להעברת הדו"ח לנהג האחראי – עליכם לצרף את כל פרטי הנהג שהשתמש ברכב במהלך העבירה, את הודאתו הרשמית ולעשות זאת עד חודש אחד מביצוע העבירה.

המשטרה נוהגת לאכוף, בעיקר את הציות להגבלות המהירות בדרכים. היא עושה זאת, בין היתר, משום שבידיה מכשור המאפשר לה בקלות יחסית לרשום דוחות על ביצוע עברה זו. זאת, אף על פי שסטטיסטית המהירות עצמה אינה עומדת בראש סולם הסיבות לגרימת תאונות דרכים. 6% מהתאונות התרחשו בגלל מהירות מופרזת כאשר סה"כ התרחשו 1222 תאונות בגלל עבירות אלו.

בעוד ש-162 תאונות בלבד התרחשו בגלל מהירות העולה על המותר בחוק, שאר התאונות התרחשו בגלל מהירות בלתי סבירה לנסיבות.

משטרת ישראל משקיעה מאמץ רב באכיפת עבירות מהירות אף על פי שלמעשה בשנת 2020 מהירות מופרזת היוותה כ-1% מכלל הסיבות לפגיעת הולכי רגל. (מתוך השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל לשנת 2020)

לא ברור, אם המהירות המופרזת מהווה גורם לתאונה או דווקא גורמים אחרים . לעומת זאת ברור שככל שהמהירות תהיה גבוהה יותר, הסיכוי להיחלץ ממצבים מסוכנים בכביש יקטן והסיכוי לאירוע תאונת דרכים יגדל.

כלומר, גם אם הסיבה הבולטת לגרימת התאונה אינה נעוצה במהירות המופרזת, אלא בעברה אחרת (אי ציות לתמרור עצור, סטייה, עקיפה וכד'), הרי שבמקרים רבים סביר שנהיגה במהירות מופחתת עשויה הייתה לסייע לנהג העבריין להיחלץ ממצב חירום ולא להיות מעורב בתאונת דרכים.

חשוב לציין, אם מתרחשת תאונת דרכים שבה המהירות היא גורם אפשרי לתאונת הדרכים, הרי שלא ניתן לקבוע בוודאות את המהירות או להעריכה רק על בסיס התרשמותם של עדי ראייה. אפשר לעשות כן אך ורק באמצעים הנדסיים או באמצעות עדויות של עדי ראייה אשר ישבו ברכב המעורב בתאונה וראו לדבריהם את מד המהירות.

לפי פרסום משטרת ישראל בחוברת "תאונות דרכים – דוח סטטיסטי" לשנת 2002, נמצאת עברת מהירות כגורמת לתאונות דרכים במקום עשירי מתוך עשרה גורמים עיקריים, כפי שניתן לראות ברשימה הבאה:

מהירות מופרזת – 6% מסך הסיבות, 14% מהתאונות הקטלניות

אי ציות לרמזור – 13% מסך הסיבות, 4% מהתאונות הקטלניות

אי מתן זכות קדימה לרכב – 11% מסך הסיבות, 3% מהתאונות הקטלניות

סטייה מנתיב – 9% מסך הסיבות, 11% מהתאונות הקטלניות

אי ציות לתמרור עצור – 9% מסך הסיבות, 2% מהתאונות הקטלניות

אי ציות לתמרור תן זכות קדימה – 9% מסך הסיבות, 2% מהתאונות הקטלניות

אי שמירת מרחק – 9% מסך הסיבות, 3% מהתאונות הקטלניות

פנייה לא נכונה – 6% מסך הסיבות, 3% מהתאונות הקטלניות

התנהגות הולך רגל – 4% מסך הסיבות, 18% מהתאונות הקטלניות

אי מתן זכות קדימה להולך רגל – 4% מסך הסיבות, 3% מהתאונות הקטלניות

מרבית עבירות התעבורה מופיעות בתקנות התעבורה ובפקודת התעבורה. בנוסף ישנן מספר עבירות תעבורה המופיעות בחוק העונשין (כך לדוגמה עבירה של נהיגה פוחזת). הרשעה בעבירות תעבורה מכתימה למעשה את הרישום בגיליון התעבורתי של אותו נהג, ולעתים אף עלולה לפגוע בעתידו כנהג מקצועי. ככל שבוצעה עבירת מהירות מופרזת נהג חדש, הייצוג המשפטי הכרחי וחשוב ביותר, וזאת מהסיבות שפורטו לעיל.

רוב אכיפת עבירות המהירות בישראל, מבוססת על אמצעים אלקטרוניים שונים: אקדח לייזר משטרתי (ממל"ז), מצלמת עמוד, מכשיר דבורה (מבוסס על רדאר שקולט את מהירות הרכב, גם ללא קשר עין בין השוטר לרכב שנמדד להבדיל ממל"ז).

כל מכשיר דורש פרוטוקול תפעול אחר, מיומנות טכנית שונה וגם פעולות נפרדות מצד גורמי האכיפה, מה שמייצר נקודות תורפה בכל סוג של עבירת מהירות, אותן רק עורך דין תעבורה מנוסה ומיומן מאוד ידע לזהות ולנתב כראוי מבחינה משפטית. נקודות אלה יוכלו להיות למשל:

• הפעלת מכשיר למדידת מהירות בתנאי מזג אוויר קשים.
• העדר כיול לאקדח הלייזר טרם השימוש בו בנקודת האכיפה.
• מפעיל הדבורה לא עבר הכשרה לשימוש נכון במכשיר.
• המדידה התרחשה בסמוך לקו מתח גבוה ושיבשה את תקינותו.
• פגמים טכניים בעריכת הדו"ח, כמו טעות במספר הרכב או שם הנהג, רכב סמוך לרכב הנמדד שייתכן והיה זה שביצע בפועל את עבירת המהירות ועוד.

כל אחת מהטענות הללו עשויה להטיל ספק בביצוע העבירה בפועל ובכך להפריך את הראיה המרכזית עליה מבוסס האישום, מה שיביא בסופו של דבר לביטול הדו"ח, לחזרת התביעה מכתב האישום ולעתים אפילו לזיכוי.

כמובן שהיכרות מעמיקה מאוד עם הנושא תהיה זו שתביא להצלחה משפטית. יש לזכור כי בקרב נהגים חדשים בעבירת מהירות מופרזת, הודאה באשמה גם בכפוף למתן עונש קל יותר, עשויה לחייב בסנקציות החמורות שנקבעו בחוק לנהגים חדשים. בנסיבות אלה כל ניסיון לייצוג עצמי של הנהג במשפט התעבורה שלו עשוי להזיק לו.