הרבה פעמים מה שמושך נערים לבצע עבירות שונה ממה שמושך מבוגרים. בגיל ההתבגרות הנערים נמצאים בתהליך התפתחותי קריטי גופני ונפשי, בתקופה זו מתגבשת אישיותם והרבה פעמים הם נמצאים בבלבול או בתחושה שהם יכולים לעשות הכל וללא השלכות על מעשיהם. בשונה ממבוגרים, נערים עדיין לא פיתחו סגנון עברייני. גיל ההתבגרות נגמר כשהנער מגיע לגיבוש הזהות.
גיל ההתבגרות עם כל המרכיבים שלו מהווה תקופה שהיא מאתגרת יש נערים שלא מצליחים להתמודד כראוי עם גיל ההתבגרות וזה מהווה פוטנציאל להתנהגויות סיכון וחשיפת יתר להתדרדרות עד כדי ממש עבריינות נוער.
התייעצות עם עו"ד מיד עם היוודע מעורבות ילדיכם באירוע פלילי היא קריטית זאת כדי להימנע מטעויות העלולות לפגוע בעתיד ילדכם לרבות לעניין גיוסם לשירות צבאי, טיפול מוקדם ונכון ע"י עו"ד המנוסה בטיפול בקטינים יכול לשנות את התמונה. חשוב להבין, אין חסינות לקטינים, הם עלולים להיעצר ולהיענש, דיני העונשין חלים עליהם בדיוק כמו בבגירים. יחד עם זאת, מאחר ומדובר בקטינים קיימות הוראות חוק ייחודיות לגביהם כדי לצמצם את הפגיעה בעתידם בגלל טעות שביצעו בילדותם.
מעורבות קטינים בפלילים נוגעת בכל קשת העבירות בחוק העונשין, עבירות אלימות, רכוש, סמים, מין וכו'.. לעיתים מדובר בעבירות חמורות מאוד שנעשות יחד עם אחרים, קטינים נוספים וגם בגירים. חשוב לדעת מבחינה חוקית ועונשית דינו של קטין כדין בגיר, יחד עם זאת ישנם סייגים מסוימים שארחיב לגביהם.
מי מוגדר כקטין בחוק?
כל מי שגילו ביום ביצוע העבירה הפלילית הוא מעל מגיל 12 שנים ומתחת לגיל 18 שנים. ההנחה הרווחת הינה כי ילדים מתחת לגיל 12 אינם בוגרים דיים בכדי להבין את האיסור שבמעשה חומרתו והשלכותיו הפליליות ולכן אינם כשירים לעמוד לדין. לציין כי, קיימים הליכים מיוחדים גם לגבי קטינים מתחת לגיל 12 אך במהותם מדובר בהליכים שהם יותר טיפוליים ופחות טיפול בפן הפלילי.
שני חוקים מהווים אבני יסוד בהליך הפלילי בנוגע לקטינים הם:
חוק הנוער טוה"ש (טיפול והשגחה), התש"ך – 1960
חוק הנוער שעד"ט (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971.
חוקים אלו מסדירים בין היתר את הליכי החקירה, זכויות וחובות החלים על קטינים