מחיקת חובות – מה זה אומר?

כשמדברים על הליך מחיקת חובות מומלץ לדעת ״שמחיקת חובות" הוא ביטוי שמקורו יותר "בשפת העם". שהרי במציאות ובפועל, חובות כספיים לא נמחקים מעצמם סתם כך ונעלמים מבלי שבוצעה פעולה משפטית אקטיבית יזומה שהובילה לשם.

לכן לרוב מתכוונים לאותו שלב שלמעשה מהווה את סיום ההליך שבו החייב מופטר מחובותיו, אין ספק שמדובר על רגע משמעותי מאוד, חשוב מאוד, גם עבור החייב, ובאופן טבעי, גם עבור אלו הסובבים אותו.

"מעגל החובות" – הפנמת המצב הנוכחי הכרחית לצורך יציאה מהירה ממנו 

נתחיל בנתון עובדתי ידוע, ברור וחד משמעי – כל אחד במהלך חייו עלול להגיע למצב שבו הוא חווה "תאונה כלכלית", וכל אחד עלול למצוא עצמו במצב שבו אין לו הרבה ברירות אלא לפנות להליך של מחיקת חובות. לעיתים, זו תהיה הדרך היעילה והטובה ביותר להתמודד עם הסיטואציה, לצלוח אותה, ולהתקדם קדימה – ללא חובות. 

בסוף, מדובר במעגל או בסחרור כלכלי שמתחיל (בדרך כלל) מאירוע נקודתי שהגיע בהפתעה כמו פיטורין או מצב בריאותי שהשתנה, או כתוצאה מרצף אירועים שמתמשך על פני תקופת זמן ארוכה יותר כמו למשל עסק שחווה ירידה בהכנסות ואט אט התקשה לעמוד בהחזרים, או למשל הזדמנות כלכלית שלא התממשה לבסוף, כאשר נלווה לזה בדרך כלל מספר הלוואות שנלקחו כמעין "כפלסטר" כדי לייצר "מרווח נשימה", אך לא באמת הועילו לטווח הארוך.

הרי כל הרווח הכלכלי של הבנקים מבוסס על הריביות שהם לוקחים מהלווים, כאשר גובה הריבית מבטא את מידת הסיכון שהבנק מעריך שהוא לוקח. הבעיה היא שמדובר במעגל שעלול לא להיגמר ורק מחמיר עם הזמן, שכן אם הבנק סבור שאדם מסוים לא יחזיר את הכסף, הוא יקבע לו ריבית גבוהה יותר להלוואות הבאות וגם יקשיח את התנאים (למשל, ידרוש ערבים נוספים).

הערה חשובה: לא מומלץ להחתים ערבים על הלוואות או על הפעילות בחשבון, היות וזה יחליש את היכולת שלכם לנהל (בעתיד) משא ומתן אפקטיבי מול הבנק, שמודע שהחתמת ערבים נוספים ישפיע וישנה את "מערך הכוחות" מולו, ולכן סביר להניח שמתישהו הבנק ידרוש זאת. אם הבנק מבקש העמדת ערבים לצורך מתן הלוואה נוספת או החתמם ערבים עבור הפעילות בחשבון – סרבו בתוקף! 

מהן ארבעת (4) המטרות העיקריות שיש בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

1. חקיקה מודרנית שתצמצם את הבירוקרטיה ותיצור הליכים יותר יעילים ומהירים עד לכניסתו של החוק החדש לתוקף, כלל ההליכים שקשורים לטיפול בחובות כספיים (לרבות הליך פשיטת רגל) היו מסובכים עד מאוד. החוק החדש מנסה לפשט אותם ולהקל על הבירוקרטיה. בנוסף, החוק קובע מסגרת חוקית אשר מכילה גם חייבים יחידים וגם תאגידים.
2. שיקום  החייב החוק מנסה לקדם את שיקומו הכלכלי של החייב, כשהתפיסה היא ששיקום כלכלי של החייב והחזרתו לחיים נורמאליים תועיל בין היתר ובטווח הארוך גם לכלכלת ישראל כולה (החייב יעבוד בצורה חוקית, ישלם מיסים וכן הלאה)
3. הגדלת שיעור החוב לנושים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מי שנפגעים בעיקר הם הנושים. המטרה של החוק היא לאפשר לחייב להתפרנס בכבוד על ידי מתן הגנות משפטיות רחבות (כמו עיכוב הליכים מלא, ביטול עיקול משכורת, ביטול עיקול חשבון בנק וכו'). 
4. הגברת ודאות ויציבות והפחתת הבירוקרטיה הטענה היא שההסדרים שהיו קבועים (בעבר) היו מיושנים ולא מתאימים למצב הנוכחי. החוק מנסה לעגן בחקיקה הסדרים כמה שיותר ברורים שיאפשרו לשוק להיות יותר יציב, תוך כדי התפתחות במסגרת חקיקתית כמה שיותר יציבה, ברורה וודאית. לכן, למשל, נקבע בחוק שחייב יקבל "צו שיקום כלכלי" לאחר שנה אחת בלבד.

הסדרי חובות מול הבנקים והנושים:

כדי להצליח באמת לקדם את מחיקת החובות, עורך דין חדלות פירעון ינהל משא ומתן ישיר עם הבנקים ועם הנושים אחרים ככל שישנם, והכל בשביל להגיע דרך משא ומתן לפשרה שתספק את כל הצדדים. הצדדים צריכים להסכים על מתווה, גם אם זה רק אחד משלושת הסעיפים הבאים:

1. הגובה המינימלי לתשלום שיגרום לסגירת החובות.
2. הפריסה הנוחה ביותר שאפשרית לביצוע.
3. אפשרות של דחיית תשלומים לזמן בו החייב עומד על הרגליים.

צריך להתמקד בשלב זה בעיקר בשכנוע של הנושים על ידי כך שיוסבר להם בצורה ברורה וחד משמעית שכעת מונחת על השולחן הצעה כלכלית שמטיבה ורואה גם אותם.

כך שיש אינטרס משותף וברור לשני הצדדים להגיע להסדר חובות עכשיו, גם אם הוא מינימלי תוך מחיקת של חלק מהחוב, כי אחרת לא תהיה ברירה אלא לפנות להליך משפטי אחר שבו גם הנושים שלכם יפגעו, וייתכן שזו אף תהיה פגיעה כלכלית קשה יותר.