הסדרת מעמד לזכאי חוק השבות
עפ"י חוק השבות, יהודי שבא לישראל, ולאחר בואו הביע את רצונו להשתקע בה, רשאי בעודו 3 בישראל, לקבל תעודת עולה. האפשרות הקלה ביותר להסדיר מעמד במדינת ישראל, ולמעשה לקבל אזרחות בקלות , היא לעלות למדינת ישראל מכוח חוק השבות. החוק בעצם מקנה לכל יהודי באשר הוא את הזכות לעלות למדינת ישראל, זהו למעשה העיקרון המהותי והייחודי בחוק זה, המבטא גם בין היתר את צביונה היהודי של מדינת ישראל, החוק מקנה לא רק ליהודים לעלות ארצה אלא גם לבני משפחתם של יהודים, לרבות ילדים, בני זוג, נכדים.
החוק קובע כמה תנאים שצריך הזכאי לעמוד בהם בכדי שתוענק לו הזכאות לאשרת עולה חדש שבסיומו ישנה זכאות לאזרחות ישראלית מלאה.
החוק קובע שכל מי שבהגדרה יהודי , (יהודי הוא בן של יהודי, נכד של יהודי ולעיתים גם נינו של יהודי) ובני זוגם , זכאים לעלות לישראל ולהתיישב בה מכוח חוק השבות.יש לציין ,כי לא תמיד תתאפשר זכאות לאזרחות לנין של יהודי . אמנם כאשר עולה הנכד ליהודי ומשתקע בישראל עם ילדיו תינתן האפשרות לאזרחות ילדיו – ניני היהודי. כאשר מתקבלת במשרד הפנים הבקשה לעלות לישראל מטעם חוק השבות , יינתנו מגוון של הטבות לעולה . בין אם זה הנחות ברכישת רכב, ובין אם זה הנחות ברכישת דירה והקלות מס. ההטבות האלה קצובות לתקופה של שלוש שנים בלבד מיום קבלת תעודת העולה.
כאשר זכאי שבות לא החליט עדיין אם הוא רוצה להשתקע בישראל , מדינת ישראל מאפשרת לו אשרת שהיה לצורך עבודה וכדו' ובהמשך תינתן לו האפשרות לשדרג את מעמדו לתושב ארעי או לאזרחות ישראלית מלאה . לעיתים יתקלו זכאי שבות בהערמת קשיים לעניין הוכחת יהדותם בפרט אזרחי מדינות מזרח אירופה וחבר העמים בשל הקושי בהמצאת מסמכים מקוריים וישנים. משרד הפנים מבקש לפעמים מסמכים נוספים מעבר למסמכי שהוצגו לו ואף דוחה את הבקשות בשל הקושי של זכאי השבות להמציא את המסמכים המקוריים.
ישנם שני קשיים שכיחים בעניין חוק השבות . הקושי הראשון הוא ההגדרה לשאלה "מי הוא יהודי", ההגדרה מכוח חוק זה, היא הגדרה "דתית", הוא "מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". הסיטואציה הזו, מביאה לכך שרבים (למשל מקרב עולי ברית המועצות), עולים ארצה מכוח חוק השבות, ובהתאם לזכותם גם בני זוגם וילדיהם. אך לא אחת, מי שמוגדר בתור יהודי מכוח חוק השבות, לא בהכרח מוגדר בתור יהודי מבחינת ההלכה היהודית, מה שמביא לאחר מכן לקשיים הלכתיים ודתיים בענייני גיור, וחיתון. לדוגמא: לא אחת הציבור נתקל במקרים של יהודים מכוח חוק השבות שעלו לישראל, אך היות ולפי ההלכה הם אינם מוגדרים כיהודים, לא ניתן לקבור אותם בקבורה יהודית רגילה.
הסדר מעמד עובד זר
מדיניות ממשלת ישראל לגבי הסדרת מעמד לעובד הזר היא לצמצם את מספר העובדים הזרים בארץ היות ואינטרס המדינה לשמר את יכולת העסקה לתושבים בישראל ולצמצם את העסקתם של העובדים הזרים .
בכדי לאפשר העסקתו של עובד זר , צריך להוכיח כי יש צורך בהעסקתו הספציפית שלו על פני עובד ישראלי . אדם הרוצה לאפשר לעובד זר לעבוד בישראל בתחומים בהם יש צורך בסיוע העובדים הזרים , אם זה לצורך בענף הבניה , ענף הסיעוד או ענף המסעדנות , שלצורך העניין בענפים אלו ישנו צרך מיוחד להביא את אותם עובדים זרים , אפשר לעשות זאת על ידי היתר שהייה מיוחד.
החוק אוסר על העסקת עובדים זרים ללא היתר העסקה למעסיק וללא אשרת עבודה לעובד .
כדי להעסיק עובד זר יש להגיש בקשה להיתר העסקה מרשות האוכלוסין וההגירה. אחרי קבלת ההיתר יש להירשם בלשכה פרטית להשמת עובדים זרים בסיעוד. הלשכות הפרטיות מטפלות בהנפקת אשרת העבודה לעובדים, אך על המעסיקים לוודא שאשרת העבודה של העובד תקפה ושדרכונו תקף ל-18 חודשים לפחות.
שלבי ההליך
אופן הבקשה להיתר ההעסקה של עובד זר:
1.לשלוח את הבקשה בצירוף המסמכים באופן מקוון אחרי שמזדהים במערכת ההזדהות הלאומית.
2.לפנות לאחת מהלשכות הפרטיות, שתעביר את טופס הבקשה והמסמכים הרלוונטיים.
3.יש לשלם עבור הבקשה אגרה בסך 330 ₪ (מי ששולחים בקשה באופן מקוון ישלמו במהלך מילוי הטופס).
יש כמה מסמכים הנדרשים לצירוף, את הנדרש לצרף אפשר לראות באתר רשות האוכלוסין וההגירה.
ישנם מקרים בהם לא יהיה צורך בדיון נוסף על המשך העסקה:
1.לנכי צה"ל, כל עוד לא השתנו הנסיבות (למשל: לא היה מעבר למגורים במוסד).
2.למקבלי גמלת ילד נכה בשיעור 100% לפחות שקיבלו את היתר ההעסקה ל-4 שנים (וכל עוד לא השתנו הנסיבות).
במקרים הבאים היתרי ההעסקה יוארכו גם אם בקשת ההארכה הוגשה בתוך שנה אחרי שתוקפם הסתיים:
1.למי שהגיעו לגיל פרישה וקיבלו היתר "לצמיתות" על סמך החלטת הוועדה המקצועית המייעצת (וכל עוד לא השתנו הנסיבות).
2.לבני 85 ומעלה שקיבלו את היתר ההעסקה ל-4 שנים (וכל עוד לא השתנו הנסיבות).
הארכת אשרת העבודה של העובד הזר:
רשות האוכלוסין רשאית להאריך את רישיון השהייה של העובד הזר לתקופות נוספות של שנה אחת בכל פעם, כל עוד הוא ממשיך להיות מועסק אצל אותו מטופל סיעודי. על העובד לשלם על פי חוק את תשלום האגרה לצורך המשך העסקתו ושהותו בישראל. עם זאת, התשלום מתבצע בדרך כלל על ידי המעסיק, כי ניתן לשלם את האגרה רק בכרטיס אשראי ישראלי (שאין לרוב העובדים הזרים).
בכדי לאפשר בצורה מיטבית את היכולת לגבות את דמי האגרה מהעובד הזר ,רצוי לחתום מראש עם העובד על הסכמה לפיה המעסיק ישלם את האגרה ויהיה רשאי לקזז את התשלום משכר העובד. ככלל, לא ניתן להאריך אשרת עבודה לעובדים זרים בסיעוד מעבר ל-63 חודשים מתאריך הכניסה הראשונה שלהם לישראל, אם לא היו משויכים באותו זמן למטופל מסוים למשך שנה לפחות.
עם זאת, במקרה שמטופל/ת זקוק/ה להמשך העסקתו של העובד מעבר ל-63 חודשי שהייתו של העובד בישראל והעובד הועסק אצל המטופל/ת פחות משנה, ניתן להגיש בקשה להארכה מיוחדת של אשרת העבודה מטעמים הומניטריים.