כאשר אחד מבני הזוג הוא תושב זר, כדי לקבל אזרחות , ישנו הליך שנקרא הליך ההסדרה. הליך ההסדרה משתנה בין זוגות המוגדרים כנשואים לבין זוגות המוגדרים כידועים בציבור. 

הליך ההסדרה מורכב ממספר שלבים :

ראשית מגישים את הבקשה. לכך ניתן רישיון זמני . לאחר מכן משרד הפנים בוחן את קיום התא המשפחתי , הוי אומר בדיקה של כנות הקשר והיעדר פגיעה באינטרסים הציבוריים השונים , בין אם זה מישור בטחוני ובין אם זה מישור פלילי.

משרד הפנים מבצע בדיקות טיב קיומם של היחסים בין בני הזוג .המתבצעת בדרך כלל על ידי ראיון והמצאת מסמכים כגון תמונות חשבונות משותפים וכדו ' .

במקרה של מענה לא נכון על אחת מהשאלות , המשרד ידחה את הבקשה לאזרחות , מה שיגרום לעזיבת בן או בת הזוג .

כאשר משרד הפנים קיבל את הבקשה יכנסו בני הזוג להסדר המדורג . בני הזוג יקבלו רישיונות שהייה וישיבה בישראל , למשך תקופה של מספר שנים . רישיון שהייה המלא , לא ניתן ישר אחרי הכניסה להליך , מחמת שמשרד הפנים עורך בדיקות תקופתיות , ורק כאשר יוכח שאין ספק בקיום היחסים , ובאין מניעה כלשהי , יוכל בן הזוג להתאזרח . 

 התאזרחות בגיר שאינו אזרח ישראלי 

יוכל לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות אם נתקיימו בו תנאים אלה:

1. נמצא בישראל.

2. היה בישראל שלוש שנים מתוך תקופת חמש שנים שקדמה ליום הגשת בקשתו.
3. זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע.
4. השתקע בישראל או שיש בדעתו להשתקע בה.
5. יודע ידיעת מה את השפה העברית.
6. ויתר על אזרחותו הקודמת או הוכיח שיחדל מהיות אזרח חוץ לכשיהיה לאזרח ישראלי.

הגשת ערר במקרה של סירוב אזרוח

השלב הראשון – הגשת ערעור פנימי:

ישנו נוהל טיפול בבקשות ובעררים , נוהל זה מאפשר לערער על החלטות משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה . חשוב להדגיש , שכאשר מגישים ערר ,יש לספור את מועד הגשת הערר הפנימי מיום קבלתו בפועל ולא מיום התאריך הנקוב על ההחלטה . כדי להגיש ערר , יש להביא מכלול של טענות עובדתיות שיש בהן בכדי לסתור את הנימוקים בהחלטה עליה רוצים לערר. ככל שנאמת את הטענות על ידי ראיות תומכות טענה או מסמכים רלוונטיים , נגדיל את הסיכוי לקבלת הערר.

 השלב שני – הגשת ערעור לבית הדין לעררים:

על הצד שנדחה הערר הפנימי , על ידי מנהלת הלשכה במשרד הפנים , ניתן להגיש ערר לבית הדין לעררים תוך 30 ימים מקבלת ההחלטה על דחיית הערר הפנימי במשרד הפנים . לערעור יש לצרף בין היתר , מסמכים , ראיות תומכות , תצהירים המאומתים על ידי עורך דין ,העלאת טענות עובדתיות , טיעונים משפטיים רחבים שיש בהם לסתור את ההחלטה לסירוב .ישנה חשיבות לטיעונים משפטיים רהוטים רלוונטיים ככל שיהיו, בכדי שיתאפשר להגיש ערעור כזה שיתקבל .  

הליך ההסדרה לאיחוד משפחות לתושבי האזור :

פלסטינים תושבי איו"ש או עזה , שמי ממשפחתם אשר נמצא בקרבה ראשונה אליהם , רוצים להיכנס לישראל,  יכולים לעשות זאת על ידי אישור מיוחד ממפקד האזור . כאשר אין אישור קיים ממפקד האזור, אפשר להגיש בקשה לשהות בישראל מטעמים הומניטריים , כדי להתאחד עם בן / בת הזוג , או כל מי שהוגדר בחוק כקרוב , המוגדר כאזרח ישראלי .

ההגדרה של טעמים הומניטריים: 

טעמים הומניטריים יכולים להיות התאלמנות או מצב רפואי מיוחד . ילד , או היתר שהיה , לא מהווה טעם הומניטרי מיוחד . 

ההחלטה בסוף על פי חוק ,היא של שר הפנים , אשר בוחן כל בקשה לגופה , ומייחס חשיבות לעבר המשפחה למטרת ההשתקעות בישראל . בנוסף נקבע בחוק ,כי שר הפנים רשאי, בהמלצת גורמי הביטחון, לקבוע כי במדינה, או באזור מסוים , מתבצעת פעילות העלולה לסכן את ביטחון מדינת ישראל או אזרחיה, וזאת במסגרת הפעלת שיקול הדעת בהיבט הביטחוני בנוגע לבקשות המוגשות על פי החוק. ולפי כך רשאי שר הפנים לאשר או לשלול מתן היתר שהייה/אזרחות לתושבי אותו אזור.

עמדת גורמי הביטחון היא, כי לא חל שינוי לטובה במציאות הביטחונית שבעצם היוותה בסיס לחקיקתו של החוק, בכל הנוגע לכוונתם של ארגוני טרור לנצל את תושבי האזור או תושבי אזורי סיכון אחרים הנושאים תיעוד ישראלי למעורבות בסיוע לביצוע פיגועי טרור. מציאות זו אף הוחמרה מאז עליית תנועת החמאס לשלטון , וביתר שאת מאז השתלטות חמאס על רצועת עזה. הניסיון מלמד כי לאותה אוכלוסייה זיקה משפחתית וחברתית מובהקת לאזורי מוצאם, ותחושת נאמנותם נתונה על פי רוב למאבק הפלסטיני כנגד מדינת ישראל. 

לפיכך אנו רואים שיקולים רבים המלווים את מתן היתר הבקשה לאיחוד . כאמור, מרבית פרשיות "איחוד משפחות במגזר הערבי" הינן סבוכות וטומנות בחובן מורכבויות עובדתיות, משפטיות ואף מגזריות. משכך, הסיכויים להיווצרות בעיות מול גורמי המדינה עולים, וכאשר משרד הפנים אינו נרתם לעזור בעניין וכל חשש קטן הופך לפסילת הבקשה , מומלץ להיוועץ בעורך דין .

כדי להבטיח אישור הבקשה לאיחוד משפחות ,ישנו תהליך שצריך לעבור ההליך מתחלק לשני מישורים . המישור הפרוצדורלי והמישור טכני . במישור הפרוצדוראלי נצטרך לעבור הליך שכולל הגשת טפסים למשרד הפנים , על מנת להתחיל בהליך איחוד משפחות יש תחילה להגיש בקשה מקוונת/פיזית במשרד הפנים, בהתאם לתנאים המפורטים לקמן בנוהל הרלוונטי. המישור הטכני מורכב מאוד , היות ונצרך אימות מלא לאור כל האמור בנושא . הצורך באופן כללי הוא , שתובהר הוכחה כזו או אחרת  שבן/בת המשפחה נמצאים בישראל , שיישובם הוא ישוב קבע , ומטרתם חיובית. 

התנאים המיוחדים שבהם ניתן יהיה לאחד משפחות הם: 

1. בן זוג תושב אזור שגילו מעל 35 שנים.
2. בת זוג תושבת אזור שגילה מעל 25 שנים.
3. קטין תושב אזור שגילו עד 14 שנים כאשר הורהו המשמורן שוהה כדין בישראל.
4. קטין תושב האזור שגילו מעל 14 שנים כאשר הורהו המשמורן שוהה כדין בישראל, ובלבד שלא יוארך היתר כאמור אם הקטין אינו מתגורר דרך קבע בישראל.
5. למטרת טיפול רפואי.
6. למטרת עבודה בישראל.
7. למטרה זמנית, ובלבד שההיתר יינתן לתקופה מצטברת שלא תעלה על שישה חודשים.
8. אם תושב האזור מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה וכי הוא או בן משפחתו (בן זוג, הורה, ילד) פעלו פעולה של ממש לקידום הביטחון, הכלכלה או ענין חשוב אחר של המדינה,

הענקת האזרחות, מתן רישיון לישיבה בישראל או מתן ההיתר לשהייה בישראל, לפי העניין, הם חלק מעניינה המיוחד של המדינה.

לעיתים ,קיים חריג לחריגים המנויים לעיל, לפיו לא יינתן רישיון לישיבה בישראל, אם קבע שר הפנים או מפקד האזור, לפי העניין, בהתאם לחוות דעת מאת גורמי הביטחון המוסמכים, כי תושב האזור או בן משפחתו (בן זוג, הורה, ילד, אח ואחות ובני זוגם) עלולים להוות סיכון ביטחוני למדינת ישראל.

עוד יש לציין, כי רשימת החריגים המנויים לעיל אינם בבחינת כלל לפיו חייב לפעול משרד הפנים, אלא בגדר מצב שבו משרד הפנים נותן דעתו למצבים מעין אלו, וכי בכל מקרה הדבר תלוי בשיקול דעתו של משרד הפנים.

הליך איחוד משפחות במקרה של ילדים:

לשר פנים מכהן , יש סמכות רחבה לאפשר שהות בישראל לילדים עד גיל 14 במסגרת הליך איחוד משפחות ,על מנת להימנע מהפרדה בין הילדים לבין ההורה השוהה בישראל לפי החוק .כל בקשה כזו או אחרת לאיחוד משפחות , נשקלת בכובד ראש מתוך דאגה לביטחון המדינה , ולפיכך מוטלת על מגיש הבקשה חובת ההוכחה על כוונותיו ועל מעשיו .