1. בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת.
2. האזנה האסורה על פי חוק.
3. צילום אדם כשהוא ברשות היחיד.
4. פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו.
5. העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו.
6. שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם רווח.
7. הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם.
8. הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע.
9. שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה.
10. פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9).
11. פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.

המחוקק הישראלי אימץ את דוקטורינת "פירות העץ המורעל" בחוק הגנת הפרטיות (בנוסף לחוק האזנת סתר) וקבע כי ראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות באופן לא חוקי לא יהיו קבילות בבית המשפט בלי הסכמתו של הנפגע, אלא אם כן בית המשפט יאשר את השימוש בראיות אלה מטעמים שירשמו.

• פרי העץ המורעל:  ראיה שהושגה באופן לא חוקי והמידע שנובע ממנה. ההגיון הוא שאם מקור הראיה ("העץ") הוא לא כשר או לא חוקי, אז כל תוצאה שלו ("הפרי") היא כמוהו גם לא כשרה.

כל אדם המשתתף בשיחה רשאי, ככלל, להקליט את השיחה. ההשתתפות כוללת את המדבר עצמו ואת המאזין. לדוגמה: הקלטה של שיחה עם נציג שרות לקוחות, שיחה עם חבר וכד'.

השיחה יכולה להיות באמצעות טלפון או פנים מול פנים.

האזנת סתר היא האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה.

 האזנה היא קליטה או העתקה של שיחה והכל באמצעות מכשיר. לכן, אם אדם קולט, מקשיב לשיחה שהוא אינו צד לה באמצעות מכשיר, או מקליט שיחה כזאת באמצעות מכשיר יחשב כמי שביצע האזנת סתר.

לא תמיד מותר להקליט שיחה שבה האדם עצמו משתתף. ישנם מקרים שחוק האזנת סתר אוסר על הקלטת השיחה.

• הקלטת דברים שבינו לבינה או הקלטה למטרת עבירה: האזנה לשיחה והקלטתה אסורות אם נעשו למטרה של ביצוע עבירה או של מעשה נזק או של גילוי דברים שבינו לבינה והם מצנעת הפרט ושלא לצורך הליך משפטי בין בני זוג.
• הקלטה של חקירה על ידי נחקר: אסורה הקלטה סמויה של חקירה על ידי נחקר מהחשש לשיבוש הליכי חקירה. הקלטה כאמור מותרת רק בגלוי.
• הקלטה של עובד מדינה את מעבידו או חברו: הקלטת סתר של עובד את חברו  או מעבידו נחשבת להתנהגות שאינה הולמת את עובד המדינה ועלולה להוות עבירת משמעת. השאיפה היא לקיים יחסי עבודה בקרב עובדי המדינה מבלי לערער את האמון בקרבם ובכך לפגוע בשירות הניתן לציבור.
• הקלטה עלי די עורך דין: אסור לעורך דין להקליט שיחה עם לקוחו או עם עורך דין אחר ללא ידיעתם. בנוסף, אסור להקליט דיון את הדיון בבית המשפט מבלי להודיע על כך לבית המשפט. 

• כאשר מדובר בצילום של אדם ברשות היחיד, יש לבחון מה היו ציפיותיו של היחיד –  האם הוא חשב שהוא נמצא לבד וציפה לפרטיות. אם התשובה היא חיובית אז צילום שלו מהווה הפרה של זכותו לפרטיות (לא חייב שיהיה בביתו הפרטי והפרת הזכות לפרטיות יכולה להיות אפילו במקרים בהם היה במקום העבודה או בחדר של בית מלון).
• כאשר מדובר בצילום ברשות הרבים, באופן עקרוני יש לקבל את אישורו של המצולם (במפורש או במשתמע). 

ברשות הרבים – מקום ציבורי אשר עוברים ושבים רשאים להלך בו, מקום שאדם אינו יכול לצפות לפרטיות כגון חוף ים, רחוב, בית חולים, קולנוע וכד'.

במקרים בהם מדובר בצילום ברשות הרבים אך התמונה ופרסומה עלולים להשפיל או לבזות את המצולם ו/או הצילום לא היה אקראי אלא בוצע שלא בתום לב יחשב הדבר כפגיעה בפרטיות.

דוגמאות: 

• אישה שצולמה ללא ידיעתה בחוף הים בלי בגד ים זכאית לקבל פיצויים עקב פגיעה בפרטיותה. הפרת הפרטיות היא לא מעצם הצילום עצמו מאחר שהיא בחרה להשתזף במקום ציבורי, אלא מהטעם שהתמונה פורסמה בעיתונות ללא הסכמתה.
• חוקר פרטי שהתקין מצלמה ברכבה של אישה במטרה לתעד רומן שניהלה, הפר את פרטיותה של האישה.
• אדם שצולם במצעד הגאווה ותמונתו פורסמה למרות שפנה לעיתון וביקש שלא לפרסם את התמונה קיבל פיצויים עקב הפגיעה בפרטיותו.

• חשוב להבין כי תביעה לפיצויים במקרים של פגיעה בפרטיות בשל צילום ברשות הרבים  יכולה להיות רק במקרים שבהם נגרם לאדם שצולם נזק ממשי בעקבות הפגיעה בפרטיות. עם זאת, אין חובה להוכיח את הנזק, מאחר שהחוק מאפשר לקבל פיצויים ללא הוכחת נזק כל עוד הוכח כי חלה פגיעה משמעותית בפרטיות.