הלבנת הון

עבריינים בכירים וארגוני פשיעה עוסקים בתחומי עבריינות מגוונים במטרה ליצור רווח כספי גדול. 

פעילותם גורמת לפגיעה בסדר הציבורי, בביטחון האישי, בחוסן החברתי, בדמוקרטיה (הון ושלטון) ולנזק כלכלי. על פי הערכות היקף אובדן הכנסות מפשיעה חמורה מוערך ב-40 מיליארד ₪, והיקף כספי ארגוני הפשיעה בישראל עומד על כ-50 מיליארד ש"ח בשנה. לפי סע' 9 רבתי לחוק איסור הלבנת הון ותקנות איסור הלבנת הון חלה חובת דיווח על הכנסת והוצאת כספים ל/מישראל, כסף מזומן, המחאות בנקאיות, המחאות נוסעים, ניירות ערך, שטרות סחירים וכרטיסי תשלום. ככלל, הסכום החייב בדיווח הינו ‎50,000 ש"ח ויותר.

המאבק הבין-לאומי בארגוני פשיעה, בעבריינות בכלל, בתחום הסמים המסוכנים ובפשעים חמורים אחרים בפרט, מתמקד בתופעת הלבנת הון המאפיינת בעיקר את סוחרי הסמים ועברייני הפשע המאורגן בתחכום גדל והולך, כאמצעי לשמור בידיהם את רווחי פעילותם העבריינית.

החוק מתייחס לאדם המבצע פעולה אשר נועדה להסתיר כסף שמקורו בעבירות המנויות בתוספת הראשונה לחוק, ובהן עבירות סמים, עבירות זנות, עבירות הימורים ועוד עבירות אחרות, ועבירות אלו כולן כינוין הוא בחוק איסור הלבנה "עבירות מקור".

מהן "עבירות המקור"?

עבירות מקור הן עבירות שהוגדרו ברשימה סגורה בחוק לאיסור הלבנת הון שאומר כי כל פעולה בכספים שהגיעו מאחת העבירות מהווה עבירה לפי חוק זה, לדוג': עבירות רווחי זנות, הימורים, סחר בסמים, הונאה, זיוף, סחיטה, רצח, עבירות ביטחוניות, עבירות בניירות ערך, עבירות מיסוי, עבירות כספי טרור וכו'.. למעשה, חוק איסור הלבנת הון רואה בעבירה של הלבנת הון עבירה עצמאית, תוך הכרה כי הפעולה של הלבנת תוצריה של העבירה הפלילית מהווה, כשלעצמה, פגיעה בערכיה של החברה, שכן פעולה זו היא שמאפשרת לעבריין ליהנות מפירותיה של העבירה שביצע.

מהן השיטות הנפוצות המשמות להלבנת הון?

שיטות הלבנת ההון הן רבות ומגוונות, אך המכנה המשותף לרובן הוא ניצול היעילות, המחשוב והגלובליזציה של המערכות הפיננסיות העולמיות לתהליך מובנה של שימוש במערכות אלה, לשם הפקדת כספים והעברתם ממקום למקום תוך הסוואת זהותם של בעלי הזכויות בהם ומקורם של הכספים. התהליך כולל, בין היתר, תנועת כספים במערכת פיננסית לגיטימית באופן המטשטש טשטוש מרבי את מקורם האסור של הכספים ומקשה את איתורו. כן כולל התהליך פעולות פיננסיות לגיטימיות נוספות, כגון המרה, הפקדה, משיכה ועוד כאלה פעולות הנעשות בין הגורמים הממוקמים במדינות שונות. הפעולות האמורות נעשות בדרך של "הטמעתו" של הרכוש במערכת הכלכלית הלגיטימית, כך שלא ניתן לשחזר את מקורו העברייני.

 מהם האמצעים המשמשים להלבנת הון?

הברחת כסף מזומן למדינות שבהן הפיקוח על המטבע רופף, חוקי הסודיות ‎הבנקאית חמורים ואין בהן חובת דיווח על פעולות בנקאיות חשודות. העברות אלקטרוניות בדויות של כספים, זאת כצעד ראשון למיקומו של ‎הרכוש במערכת פיננסית מוכרת. שימוש בחברות בדויות כצינור להעברת כספים, או כאלו ‎שיש להן עסקים לגיטימיים. ניפוח רווחי הון בדיווחים לרשויות, ייבוא ויצוא בחשבוניות מזויפות בשערוך מנופח של הסחורה, שימוש בחלפני כספים לפעולות המרה והעברה של סכומי כסף גדולים, עסקאות "הלוואה" בדויות, ועוד שלל פעולות שנועדו להלבין נכסים וכספים שהושגו באופן לא חוקי בדרך חוקית.

מה הבסיס החוקי לעבירות הלבנת הון?

עבירות הלבנת ההון מעוגנות בסעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, סע' א' ו- ב', העבירה הקבועה בסעיף 3(א), עוסקת בעשיית פעולה ב"רכוש אסור" לשם הסתרתו או הסוואתו של המקור הבלתי חוקי של רכוש זה, זהותם של בעלי הזכויות בו, מיקומו, תנועותיו או עשיית פעולות בו. להבדיל. העבירה הקבועה בסעיף 3(ב) עוסק בעשיית פעולה ברכוש או מסירת מידע כוזב, על מנת שלא יהיה דיווח כאמור בסעיפים 7 ו-9 לחוק איסור הלבנת הון.

מה הענישה על ביצוע "הלבנת הון"?

החוק קובע כי העונש בגין עבירות הלבנת הון הוא מאסר בן עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, תשל"ז-1997. בנוסף, המפר חשוף גם לחילוט הרכוש המעורב בעבירה.

מהו "חילוט"?

חילוט הוא תפיסה של נכסים על ידי המדינה או גוף הפועל מטעמה. בדרך כלל מדובר בנכס שמקורו בעבירה פלילית או בנכס שקשור בדרך אחרת לביצוע עבירה או למימון טרור.

מהן העבירות בגינן ניתן לחלט רכוש?

בכל עבירה –  סע' 39 לפסד"פ אשר נעשתה בחפץ או שהחפץ שימש כאמצעי לביצוע העבירה או ניתן כשכר בעד ביצועה.

הלבנת הון – סע' 21 לחוק לאיסור הלבנת הון.

ארגוני פשיעה – סע' 5-10 לחוק המאבק בארגוני פשיעה נוסף על כל עונש יחולט רכוש הקשור לעבירה, רכוש של הנדון שהוא שווה ערך לרכוש הקשור לעבירה, רכוש של אדם אחר שהנדון מימן את רכישתו, כל רכוש אחר הקשור לעבירה, רכוש הקשור לעבירה אחרת שנעשתה במסגרת הארגון

הימורים – סע' 235 לפסד"פ (כל דבר אשר שימש/התקבל מהימורים, כסף)

סחר בסמים – סע' 36א(א') לפקודת הסמים (יצווה בימ"ש על חילוט רכוש הקשור לעבירה)

מימון טרור – סע' 12-15 לחוק איסור מימון טרור נוסף על כל עונש יחולט רכוש הקשור לעבירה שנמצא בשליטתו של הנדון. יש אפשרות לחילוט רשות של רכוש אחר שהוא שווה ערך לרכוש הקשור לעבירה, או של רכוש של אדם אחר שהנדון מימן את רכישתו.

שוחד – סע' 297 לפסד"פ (כל דבר אשר ניתן/התקבל) 

שב"ח – סע' (ד'2)1 לחוק הכניסה לישראל, (חילוט רכב בהרשעה שנייה תוך 3 שנים בהסעת שב"ח, בתנאים מסוימים – ניתן לחלט גם בעבירה ראשונה!).

תעבורה- סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה, נהיגה בשכרות, סמים, ללא רישיון, (רצידיוויסט)

רישוי עסקים – חילוט רכבי מגרשי מכירת/השכרת מכוניות ללא היתר (טרם עבר מבחן בימ"ש מחוזי)

איכות הסביבה – כריית חול, השלכת פסולת, גניבת תוצרי יער- שימש לביצוע עבירה.

מהי תכלית ה"חילוט"?

כלי לתקיפה כלכלית של עבריינים, לצד פעולות אכיפה אחרות, חילוט אינו עונש ותכליתו אינה "עונשית", אלא "הוצאת בלעו של גזלן מפיו" (השופט קדמי).

לסיכום: 

בהתחשב בכך שעונש המאסר הפוטנציאלי בעבירות הלבנת הון הוא 10 שנות מאסר, לצד העובדה שהמדינה מחמירה כיום מבחינת ענישה, אני יותר ממליץ על ייצוג משפטי איכותי ומדויק, רק עו"ד פלילי מנוסה שעבר הכשרות והשתלמויות ייעודיות בתחומים אלו בגופי האכיפה השונים יכול לסייע בידך באופן מיטבי להתמודד עם התהליך בפניו אתה נמצא, כמוסמך קורס הלבנת הון ותקיפה כלכלית, קורס משותף לכלל גורמי האכיפה הפיננסיים יש בידי כל הכלים המשפטיים לסייע בידך להתמודד במצב זה, החל מליווי משפטי מלא בתהליכי חקירה מול גורמי חקירה ואכיפה, שחרור חשבונות בנק שהוקפאו, נכסים שנתפסו לחילוט, ניהול תהליך הגשת בקשה לתשלום כופר כחלופה להליך פלילי ייצוג משפטי מלא לאחר הגשת כתב אישום בגין הלבנת הון. אל תהסס מדובר בתיקים מורכבים שנחוץ בהם יד מכוונת מקצועית ומנוסה שתיתן לך את הכול המעטפת המקצועית הנדרשת.