דמי מחלה לעובד נצברים מידי חודש, והעובד רשאי לנצלם אך ורק לצורך אישי.
על פי חוק כל עובד שנעדר בגין מחלה נדרש להציג אישור מחלה לעבודה, אותו המעסיק מגיש לביטוח לאומי, וללא אישור זה לא זכאי העובד לקבל את דמי המחלה שלו.
חוק תשלום דמי מחלה:
חוק דמי מחלה התשל"ו – 1976 קובע מה יהיה התשלום הניתן לעובד אם לא הגיע לעבודה בשל מחלתו. החישוב מתבצע בהתאם למספר הימים בהם נעדר, כאשר אם לא נקבע אחרת בהסכם קיבוצי החישוב יתבצע לפי הטבלה הבאה:
התשלום עבור מספר ימי המחלה
לא ניתן תשלום ביום הראשון למחלה.
ביום ה-2 למחלה ניתן תשלום בגובה מחצית הסכום אותו זכאי היה לקבל העובד ביום עבודה מלא.
ביום ה-3 ניתן תשלום בגובה מחצית הסכום אותו זכאי היה לקבל העובד ביום עבודה מלא.
מיום ה-4 ומעלה ניתן תשלום מלא עבור יום העבודה.
עובדים שעתיים:
את דמי המחלה עבור עובד חודשי קל להסיק מהטבלה, אך כיצד יחושבו דמי המחלה של עובד שעתי? ימי מחלה לפי חוק לעובד המקבל משכורת לפי כל שעת עבודה, ואינו עובד מספר קבוע של שעות יומיות או מקבל שכר גלובלי ולא לפי שכר המינימום נקבעים בצורה שונה מעט.
משום שמספר היום עבור עובד שעתי אינם קבועים, מתבצע חישוב המתבסס על 12 חודשי העבודה האחרונים של העובד. סכום השעות בהן עבד מחולק למספר ימי העבודה – וכך נקבע השכר הממוצע לכל יום עבודה. לדוגמה, עובד שעבד 200 ימים בשנה, בהם עבד במצטבר 400 שעות – שכרו היומי יחושב כשכר השעה X2. לעומתו עובד שעבד 100 ימים בשנה, והגיע לאותן 400 שעות, שכרו היומי יחושב לפי השכר לשעה X4.
ומה לגבי שבתות וחגים?
כאן שיטת החישוב נפרדת לעובד שעתי וחודשי. בחישוב ימי העבודה לא נכללים שבתות וחגים, בהם העובד השעתי לא היה עובד בכל מקרה. לכן, אם ימי המחלה היו בתקופה שבה, לדוגמה, חל חג הפסח העובד היומי לא יזכה לתשלום. לעומת זאת, עובד חודשי, ששכרו מבוסס על סכום גלובלי, יקבל את ימי המחלה לפי חישוב הממוצע החודשי ללא חישוב ימי שבת וחג.
פגיעה בהיקף משרה:
איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה חוק עבודת נשים, אוסר על מעביד לפגוע בהיקף משרה או בהכנסתה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם, אלא בהיתר הממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת. הממונה לא תתיר פגיעה בהיקף המשרה, אם היא לדעתו בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה.
