רוצים לדעת מהן הזכויות לעובד שמגיעות לכם על פי חוק? חוששים שמעסיקכם פוגע בזכויות עובדים? במשרדנו ניתן ייעוץ לשכירים, שמעוניינים לבחון לאילו זכויות הם זכאים על פי חוק, וכיצד הם מממשים אותם בפועל. אם זיהיתם פגיעה בזכויותיכם, אנו זמינים לסייע לכם, כדי לוודא שתקבלו את כל מה שמגיע לכם בהקדם.
מקום העבודה הוא זירה בה מתקיימים יחסית שאינם שוויוניים בין עובד למעביד, כתוצאה מהמבנה ההיררכי בו בנויים מרבית הארגונים כיום. העובדה כי העובד תלוי במידה רבה במשכורתו החודשית לצרכיו הבסיסיים ביותר ולשמירה על רמת החיים שלו ושל משפחתו, גרמה למקרים רבים של ניצול יחסי המרות לצרכיו של המנהל. בזכות זו נקבע בחוק מגוון רחב של תקנות השומרות ל זכויות העובד. נסקור בקצרה כמה מהן.
ימי חופשה במסגרת זכויות העובד:
עובדים במשרות תובעניות יידרשו על פי רוב להעניק שעות רבות נוספות, ואף לעבוד מדי יום. עם זאת, על פי החוק, זכויות העובד לקבלת ימי חופשה אינם בגדר בחירה – זוהי חובה של המעסיק. מספר ימי העבודה הקבועים בחוק תלויים בשיטת חישוב שכר העובד, כמו גם בוותק שלו במקום העבודה. עבור חגים ישנו תשלום נוסף, מעבר לימי החופשה הרגילים בימי חול, אם העובד מועסק באותו המקום במשך 3 חודשים לפחות. גם אם מדובר בעובד יומי או בעובד לפי שעה, המעסיק אינו רשאי לפגוע בזכויות אלו. עובדים רבים אינם מודעים לזכויותיהם, במיוחד עובדים זמניים שאינם מועסקים באותו מקום העבודה במשך שבוע שלם. למשל, מטפלת העובדת פעם בשבוע בביתה של משפחה, ובאותו היום בשבוע חל חג והמשפחה אינה זקוקה לשירותיה – המשפחה תחויב לשלם לה את אותה המשכורת כאילו הופיעה לעבודתה באותו היום.
הפסקות במהלך היום הם חלק מזכויות העובד:
עובדים שעות רבות, בתקופה של פרויקט לחוץ, יש נטייה להישאר במשרד גם 12 או 14 שעות. בפועל, המעסיק חייב לאפשר לעובד לצאת במהלך יום העבודה להפסקה באורך 45 דקות. גם אם הפסקה זו אינה נכללת במסגרת שעות עבודתו, אם המעסיק מחייב את העובד להישאר במקום העבודה – יחויב המעסיק לשלם על זמן זה. הפסקות קצרות שנועדו לעישון, להכנת קפה ואפילו הפסקות קצרות לצורך תפילה הן זכויות העובד ולכן גם ישולמו באופן מלא. אם לא נוצלו לרעה על ידי העובד על מנת לנכות חלק ניכר מזמן העבודה לצורך הפסקות חוזרות ונשנות אין בעיה שזכויות העובד לא יפגעו.
זכויות העובד במקום העבודה:
הפרשות לפנסיה כחלק מזכויותיו של העובד
אחד התחומים הבולטים בו מעסיקים רבים נוהגים להפר את חוקי העבודה הוא תחום ההפרשות לפנסיה. מדובר בסכום חודשי המופרש ממשכורתו של העובד, עליו מתווסף סכום נוסף המשולם על ידי המעסיק. במקומות עבודה מסודרים ובמשרדי ממשלה, בהם נושא הפנסיה מוסדר על ידי ועד העובדים או ארגון העובדים בהם העובדים חברים – לרוב לא מתגלעות בעיות. עם זאת, במקומות עבודה פרטיים מעסיקים רבים נוטים "לשכוח" את ההפרשות לפנסיה ובשל כך גם שוכחים כי תשלום פנסיה זה חלק אינטגרלי הניתן ממכלול זכויות העובד. כפי שלא שכוחים לשלם לעובד כי אחרת יכולים לתבוע את המעסיק על הלנת שכר. גם במקרה של פנסיה חייבים לשלם על פי חוק.
נכון להיום, כל עובד – זמני או קבוע – זכאי להפרשות לפנסיה, סכום שישמש אותו כאשר יגיע לגיל הפרישה. צו זה תקף החל מגיל 21 לגברים ומגיל 20 לנשים, עד לגיל הפרישה הקבוע בחוק. תחילת מועד ההפרשות לפנסיה נקבעת בהתאם לזכויות העובד ממקום העבודה הקודם. אם עדיין לא בוצעה הפרשה לפנסיה עבורו בעבודה קודמת, מקום העבודה מחויב להפריש סכום לפנסיה החל מהחודש התשיעי בו העובד מועסק במקום העבודה. אם מקום עבודתו הקודם הפריש עבורו לפנסיה, על מנת שלא לשבור את הרצף, יחויב מקום העבודה בהפרשות לפנסיה החל מהחודש הראשון בו מועסק העובד.
חוק נוסף שכדאי להכיר, השומר ומגן על זכויותיו של העובד הוא חוק הנקרא חוק הודעה לעובד. חוק זה קובע שמעסיק מחויב למסור לעובד הודעה בכתב תוך שלושים ימים מתחילת עבודתו ויפרט את תנאי עבודתו