הפטר הוא צו המורה על מחיקת חובות החייב ובמסגרתו בית המשפט פוטר את החייב מתשלום החובות שלו, זוהי קביעה שיפוטית המחייבת את הנושים ומזכה את החייבים שמתבצעת על ידי בית המשפט הדן בהליך פשיטת הרגל ומטרתה מתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחיים ללא חובות.
מתן הפטר הוא תוצאה סופית בהליך פשיטת הרגל ומטרה מרכזית של החייב שבגללה פונה הוא להליך מסוג זה. הדבר משרת הן את המטרה השיקומית לטובת החייב והן את טובת החברה, שכן קיומם של חייבים בחברה מביא לכך שהמדינה והחברה מקדישים משאבים לסייע לאוכלוסייה זו שבמקרים רבים בשל בעיית החובות נקלעים למצוקה כלכלית ועוני.
ההבדל בין הפטר חלוט לבין הפטר מותנה:
הפטר חלוט כשמו כן הוא, פוטר את החייב מכלל חובות העבר שלו באופן סופי וחלוט.
לכן, נושה שירצה לתבוע חייב בגין חובות עבר שהתגבשו לפני מתן צו חלוט, גם אם
הנושה לא ידע על הליך פשיטת הרגל, אזי הצו החלוט מונע זאת מהנושה והנושה לא יוכל לפעול לגביית חוב העבר כנגד החייב.
בשונה מצו חלוט, הפטר על תנאי הוא מעין צו ביניים לפני מתן צו חלוט. צו זה מותנה בתנאים מסוימים שנקבעו לחייב במסגרת הצו.
התנאי הנפוץ במסגרת צו על תנאי הוא, על פי רוב ,שהחייב יעמוד בצו התשלומים.
על החייב לעמוד בצו התשלומים בשיעור ולפרק זמן שייקבע בעניינו על ידי הממונה.
תנאי אחר בצו עשוי להיות למסור מסמכים מסוימים שעל החייב להמציא ו/או השלמת דיווחים חודשיים.
במידה והחייב יעמוד בתנאים שנקבעו במסגרת הצו על תנאי, אזי ביהמ"ש יורה על מתן צו חלוט.